סיור בכפרי הבדואים בנגב

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
יהודית ק' (מדווחת), מוחמד ד', נורית ג' וסמדר ב', אדיר משדרות, שלי נ' וקבוצה של נשים ונערות תלמידות בתכנית.
14/07/2019
|
בוקר

אחרי משמרת הבוקר במחסום (ראו דו"ח 14.07.19)  הוזמנו על ידי חברת מחסוםווטש וותיקה שלי נ' שמלמדת עברית לנשות ונערות בדואיות במסגרת  תכנית ריאן. התכנית הוקמה ביוזמת ממשלת ישראל וג׳וינט ישראל במטרה ליצור שינוי חברתי מקיף בתחום התעסוקה בחברה הערבית. זאת באמצעות התערבות כוללת ברמת הפרט, הקהילה, האזור וכן בקרב המעסיקים.

מרכזי ריאן בדרום פרושים בישובים הבדואים בנגב ומשרתים את רוב האוכלוסייה הבדואית בדרום. המרכזים מטפלים בנשים ובגברים מעל גיל 18, אשר אינם משתתפים בשוק העבודה, עובדים בעבודה שאינה הולמת את כישוריהם או אנשים המועסקים בתת-תעסוקה. המרכזים פועלים הן ברמת הישוב והן ברמה האזורית, כעוגני תעסוקה, נותנים מענה וייעוץ בנושאי תעסוקה וקריירה: הכוון תעסוקתי, הכשרות מקצועיות, התמדה וקידום בעבודה. 

האירוע באותו בוקר היה סיום שנת הלימודים חגיגי, והזדמנות לתלמידות להתאמן בעברית, ולנו להתאמן בערבית. יש לציין שהתלמידות עלו עלינו בהרבה, וזאת אחרי שנת לימוד אחת בלבד!  היו 15 תלמידות ועוד אנחנו ואימאן הרכזת המקומית, אישה מרשימה ביותר.  אחרי דין ודברים כלליים התחלקנו לקבוצות קטנות יותר כדי לדבר באופן אינטימי והחלפנו חוויות אישיות, דברנו על משפחה, ועבודה וגם על תקוות לעתיד - שכל אחת מהתלמידות נושאת עיניה ללימודים מתקדמים. אימאן ספרה שלמרות שהרמה של לימוד אנגלית היא סבירה במערכת החינוך הבדואי, רמת לימוד העברית לוקה בחסר ולכן השיעורים עם שלי היו מאוד חשובים.  האווירה בפגישה הייתה לבבית ביותר וכולם כל כך שמחו להחליף דיבורים בשפה השנייה, שיש לקוות שיהיה המשך להיכרות עם הקבוצה.  העיירה כסיפה היא אחת משבע העיירות שהוקמו בשנות השבעים והשמונים כדי לרכז את האוכלוסייה הבדואית ולהעביר אותם מאדמתם. למרות שיש בה אוכלוסייה חזקה, יש גם עוני ופערים בין קבוצות שונות, שרותים לא איכותיים וכמובן הריסת בתים וחוסר יכולת לקבל אישורי בנייה לדור השני. העיירה ממוקמת קרוב לכביש 31 בכיוון ערד.