ליווי רועים מסמרה, צפון בקעת הירדן

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
דורון מיינרט מיקי פישר
14/05/2022
|
Morning

צומת חמדת 7.45  פגשנו כאן את הרועים ולא במאהל שלהם, מחשש מפני מחלת הפה והטלפיים, שעדיין לא התגברו עליה באזור.

8.00 חברנו לשני הרועים א' ופ' ובניהם הצעירים (שהיו פנויים בגלל שביתת מורים). כבר היה חם אך עדיין נשבה רוח נעימה. עזרנו לרועים לחצות במהירות את הכביש עם העדר, כי לפני שבוע מכונית של מתנחלים שנסעה בפראות כמעט דרסה אותן.  

התחלנו ברעייה באדמות הפרטיות שלהם. הכבשים התפזרו בשקט ובשלווה וליחכו את השלף שנותר אחרי הקציר.  השנה היבול היה מועט כי השנה, בחורף, הפרות של המתנחלים מהמאחזים הבלתי חוקיים פשטו על השדות של הפלסטינים וחיסלו את החיטה בעודה ירוקה.

10.00 הרועים החליטו לעבור לשדה פרטי אחר ליד בסיס הבא"ח של חטיבת כפיר. הצבא מרבה לגרש משם את הרועים והצאן, אף ששום סכנה לא נשקפת מעדר כבשים, זולת מלחמתו על שאריות העשב והשלף שעוד נותרו.

בצד הזה חיכה להם אחיהם א', עם מכלית מיםinfo-icon. הצאן כולו הושקה במשך שעה וחצי , החום הגיע ל-33 מעלות. המשכנו לרעות בצד הזה עד 13.30. הכבשים מפעם לפעם התפזרו בשדה רחב הידיים  באזור וליחכו עשב מצהיב, ובמקומות מסוימים של נחל גם מצאו  עשב ירוק. מפעם לפעם הצטופפו לנוח ולשהות אחת בצל השנייה. הפעם לא היו הפרעות מצד הצבא או מתנחלים, כנראה גם הם סובלים מהחום. החיילים לא טרחו היום לבוא להציק, המחנה הצבאי נראה שומם לחלוטין.

מלבד מלחמת  תיישים קצרה על שליטה בעדר ובנקבות, שנגמר בתיקו, המרעה המשיך בשלום  ובשלווה. אנחנו עזבנו אותם כדי לבדוק אפשרות להקים בריכת מים קטנה להשקיית הפרות בעין חילווה. הרועים רעו בשטח עד השעה 14.30 וחזרו הביתה בשלום.

למראית עין היום שררו חום ושלווה אך מתחתיהם מסתתר מתח גדול וחשש החוזר מדי יום יום – האם המתנחלים או הצבא יופיעו ויגרשו, אולי אף יעצרו רועים ויפרו את השקט המדברי. הם כאן עוד לפני שמדינת ישראל על כל ממשלותיה החליטה שעליה לפנות את הבקעה מתושביה הוותיקים ועודדה התנחלויות ומאחזים לתפוס את מקומם, וליישב אותה ביהודים משיחיים. כל זאת כהכנה לסיפוח בלתי חוקי נוסף של שטחים כבושים ולהשלמת הפזל של ארץ ישראל השלמה.