ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן
6:00 מחסום ברטעה-ריחן
פועלים רבים מאד כבר עברו במחסום וממתינים להסעות. רכבי הסעה ממלאים את כל השטח. מגרש החניה בצד מרחב התפר מלא לגמרי. עוברות במחסום ללא עצירה. במגרש החניה בצד הפלסטיני עדיין יש מקום. לפני הקרוסלה היחידה משתרך תור די ארוך (יחסית לשבועות האחרונים). מיודענו ע' מסביר זאת בחילופי המשמרות שמתבצעים בשעה שש. הוא עצמו מנוע לאחרונה מלעבור במחסום ועניינו מטופל. בנאגלה הראשונה שבדקנו עברו בקרוסלה 250 פועלים תוך שבע דקות.
6:50 מחסום יעבד-דותן
המחסום אינו מאוייש ואנחנו מחליטות להמשיך מעט מזרחה. עשינו סיבוב קטן ביעבד. עיירה מטופחת, עצים גזומים בשדרה, עדיין מנומנמת אבל ילדים כבר בדרך לביה"ס. עצרנו לצלם את שער הכניסה ונהג גער בנו באנגלית: "לפחות תסגרי את דלת המכונית".
7:20 מחסום טורה-שקד
בדרך למחסום כבר מוצבים עמודי החשמל. (לבסוף לא בדקנו אם יש כבר עבודות בתוך דהר אל-מאלח. שווה בדיקה, כמובן). היוצאים מן המחסום אומרים לנו שהמעבר מתנהל באיטיות מעצבנת. המחשב לא פועל, הרישום ידני והבדיקה הפיזית קפדנית. החיילים לא מרשים לנו לצפות מתוך השרוול: "זה שטח צבאי!". "אז מה עושים כאן אזרחים?" אנחנו שואלות. מבוכה קלה? אולי. הקצין, סגן, פוטר אותנו ב"לא מדברים פה פוליטיקה" ולא, ממש לא בא לו לשמוע על מצבו של האדם שחי תחת כיבוש ואפילו לא על ילדים שהולכים לביה"ס תחת עינו ורובהו של חייל בצבא זר. מה לעשות.