קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה סיון, שרה (אורחת מן השגררות הקנדית), עינה פרידמן (מדווחת)
14/02/2017
|
בוקר

בוקר קר, רטוב וקצר

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו למחסום קלנדיה בשעה 5:30 בבוקר קר ורטוב. התורים לא גלשו מן הסככה והיו קצרים גם לקראת הכניסה לתחנות הבידוק עצמם. חיילת תורנית האחראית על ויסות הזרימה דרך המכלאות דאגה לחסל את התורים כמעט כל פעם שהיא פתחה את הקרוסלות. היה לנו הרושם המובהק שבנוסף לניהול טוב של הזרימה, פחות אנשים הגיעו הבוקר מאשר כרגיל. אולי בגלל מזג האויר המאוד לא נוח שאיים להיות קשה עוד יותר. בכל אופן, התורים לא גלשו מעבר לסככה במשך הבוקר.

שמחנו לראות שחתיכת המתכת שפרצה מן הרצפה באמצע הסככה (שארית מאחד הספסלים), שדווחנו עליה בשבוע שעבר כי היוותה סכנה לחיים ולבריאות, הוסרה!

קצין המת"ק הגיע בשעה 6:10 כדי להפעיל את השער ההומניטרי וכשהוא ראה שאין דרישה לשער (בגלל קצב המעבר דרך המכלאות) הוא עזב בשעה 6:15. לאחר כמה דקות הגיע זוג עם תינוקת על הידים. למזלם, קצין המת"ק השאיר את המפתח לשער ההומניטרי בידי אחד המאבטחים (החלטה חכמה מאוד וראויה לשבח!), והוא פתח את השער לזוג הזה. אבל, כאשר אנשים אחרים שרשאים לעבור דרך השער מנסים להצטרף לזוג בן המזל, המאבטח שולח אותם בחזרה לתורים העוברים דרך המכלאות. קצת יותר מאוחר, אנשים שהגיעו למחסום לא מכבר התאספו ליד השער, ואותו מאבטח עבר לידם (בצד השני של הסורגים) בלי להתייחס אליהם בכלל. אנו בתנועת יד הפננו את תשומת ליבו בכל זאת לקהל הזה, והוא חזר על עקבותיו כדי לומר להם שהשער סגור ועליהם לעבור לתורים העוברים דרך המכלאות. ומה היה קורה אילו לא היינו שם לדרוש, כביכול, שיעשה את המנימום ויתייחס לאנשים ליד השער כדי שלא יבזבזו שם את זמנם לשווא?

כאשר המיכלאות היו ריקות למדי בשעה 6:45 עברנו גם אנו דרך אחת מהן ויצאנו את המחסום לאחר קצת יותר מ-10 דקות. חיילי הבידוק לא ידעו איך להתייחס לדרכון דפלומטי (של האורחת שלנו), אבל דאגו להתייחס לנושאת הדרכון בנימוס.