בית אומר: יוזמה פלסטינית להרחיק מאדמותיהם אורחים לא רצויים

צופות: 
צביה שפירא, אירית סגולי, נורית פופר (דיווח וצילום) , טל עמית (אורח)  עם הנהג מוסטפא מוונציה
14/01/2020
|
בוקר

הגענו לבית אומר לפגוש את מוסא מריה, בן הכפר ופעיל חברתי שביקש להראות לנו שטח חקלאי שפיתוחו החל במסגרת אירגון שהקים בשם המרכז בבית אומר לשלום ולצדק 
The Center for Freedom and Justice from Beit Ummar (https://www.facebook.com/CenterFJ). הצטרף אלינו טל עמית, אגרונום, חבר וותיק של מוסא מריה, שמשתף איתו פעולה ומסייע לו מקצועית בפרוייקט החקלאות שלו.

משפחת מוסא מריה אירחה אותנו בסלון ביתה. במרכז הסלון עמד תנור עצים שהשרה אווירה חמימה בחדר. לידו ישב אב המשפחה, אדם גדל מידות ניכר שהיה בעל הופעה מרשימה וחזות דומיננטית. לפני כחודש קיבל שבץ מוחי ומאז הוא יושב שעון על כריות בספה , משותק וללא יכולת לבטא את עצמו מלבד הברות חסרות משמעות שיוצאות מפיו בנסיון להביע משאלה או מחשבה. הוא היה מאושפז בבית חולים בבית לחם ועתה הוא זקוק לשיקום. המקום היחיד המתאים הוא בבית ג'אלה והוא מלא עד אפס מקום. מוסא מספר לנו שמצבו אינו חריג. רק ברחוב בו הם מתגוררים יש עוד 10 אנשים במצב דומה. החברה הפלסטינית זקוקה באופן דחוף עוד בתי חולים שיקומיים אך לבנייתם אין תקציב וכנראה גם לא אישורים.

כביש 60 הנו עורק תחבורה מרכזי ומשני צידיו בתי הכפר ואדמותיו, בעיקר בחלקו המערבי. חלק מהאדמות הוחרמו לטובת התנחלויות. דרומית לבית אומר וסמוך לה הוקמה התנחלות כרמי צור שמסמנת את גבולו הדרומי של הגוש. כאמור זה כביש סואן העובר באזור מגורים, אבל אין  בו מעברי חצייה שיאפשרו לתושבים ולילדים לחצותו בבטחה. ראינו ילדים עומדים בצד הכביש כאשר מבוגר/הורה מצידו השני מסמן להם בתנועת יד לחכות, ולאחר מכן צועד לעבר מרכז הכביש כשהוא מסמן בידיו ועוצר את התנועה כדי לאפשר לילדים לעבור בבטחה. ומה יעשו כשאין מבוגר אחראי בצידו השני של הכביש?

נכנסנו לכפר בית אומר בדרך הראשית ליד הפילבוקס שמפקח על תנועת העוברים ושבים אלא שהשבים, היוצאים מהכפר, צריכים לצאת מדרך מקבילה ולא, ייעצרו. נראה שכך קל יותר לפקח על מי יוצא ומי בא. דרך אחרת שעולה לכפר מכביש 60 נחסמה עם 4 קוביות בטון כבדות.

רוב בתי הכפר בשטח B,  אולם שוליו ושטחים נרחבים משני צידי הכביש הם בשטח C כמו בכל הצירים המרכזיים בגדה.  כך גם הפרויקט של מוסא. השטח אותו הוא מפתח שייך לחקלאי בית אומר. הוא מרוחק בקו אווירי כקילומטר אחד מההתנחלות וזו לדעת הרשויות סיבה טובה למנוע את פיתוחו. הוא מצהיר שאין הכוונה לבנות, רק לטעת עצי פרי וגידולים חקלאיים שונים. על פי ההיגיון של הרשויות הם מהווים איום בטחוני על המתנחלים, שהקימו את מגוריהם כל קרוב לבתי הכפר ולשדותיו.  

יוזמה אמיצה
​הצבא והמתנחלים היו מגיעים לכאן לעשות פיקניקים ולהפגין נוכחות. והנה, לפני כשבע שנים  החלו חקלאים, ביוזמת מוסא, לפתח את השטח במטרה להחזירו לידי בעליו. זאת על ידי שתילה של עצים וגידולים חקלאיים. הם גידרו את השטח למרות נסיונות של הצבא למנוע זאת. ומאז אין יותר פיקניקים של מתנחלים וחיילים. הצבא מנסה בדרכים שונות להקשות על החקלאים לעבוד בשטח והורס מדי פעם תשתיות כמו מתקן לאיסוף מיםinfo-icon מאבנים שהריסתו גרמה להם נזק כספי כבד. כמו כן הצבא הורס את הגדרות שהם מקימים וחוסם דרכי גישה. למרות שאין בכוונתם לבנות בשטח (כידוע הרשויות אוסרות בנייה של פלסטינים בשטח סי)  הצבא דורש מהחקלאים לקבל אישור לכך שהם מנצלים את השטח לחקלאות.
לפני כשנתיים הצבא הקים גדר גבוהה שאורכה כ 20 מ' כדי לחסום את הכניסה הראשית לשטח ואת הדרך למבנה ישן שרצו לנצל כמבנה חקלאי. כעת המבנה מוזנח ואינו בשימוש. לאחרונה לפני כחודשיים הערים הצבא סוללת עפר בכניסה מכביש 60 לצידו השני של השטח.

מוסא נחוש להמשיך במאבק להחזקת הקרקע. בכוונתו לטעת 500 עצי פרי. לשם כך הוא זקוק לסכום של 6750 שקל (עלות כל עץ 13.5 שקל).