עוורתא: מוקפת התנחלויות. גישה למטעי הזיתים שלהם רק באישור, ביוב מאיתמר,

ביקור: עוורתא

עוורתא הוא כפר של 7500 עד 8000 אנשים השייכים ל-5 משפחות. הוא נמצא ממזרח לחווארה ומדרום מזרח לשכם במחוז שכם. במרכז הגדה. ההתנחלות איתמר וכמה מאחזים פזורים לאורך רכס הגבעות מעל הכפר. דיברנו עם א', חבר במועצת הכפר.

חינוך: ישנם ארבעה בתי ספר בכפר: שניים מיועדים לבנים ושניים לבנות. הם בונים בית ספר חדש, אשר יהיה מעורב – עבור בנים ועבור הבנות – מכיתה א' ביסודי עד כיתה ח'. בכפר ביתא, בצד המערבי של חווארה, יש בית ספר תיכון מקצועי שגם הוא מעורב. יש כמה תלמידים מעוורתא שלומדים בתיכון, אבל אין לשם אוטובוס. למרבה הצער, אחרי שעות הלימודים, אין פעילויות מאורגנות לילדים ולנוער.  מכיוון שהכפר קרוב מדי לאיתמר, אין כאן פארקים ושמורות טבע. להיפך, מתנחלים מתכננים להפוך אדמות הכפר לשמורת טבע, במובן רק לעצמם. הגישה אל אדמות אלה כבר מוגבלת, כפי שנראה.

ארגון נשים: היה ארגון נשים, אך הוא כבר אינו פעיל, בשל חוסר כספים לניהול סדנאות או פעילויות אחרות.

שירותים רפואיים: למרפאת הכפר יש אחות, אבל הרופא מגיע רק פעמיים בשבוע. לקבלת טיפול רפואי נוסף, הכפריים נאלצים לנסוע לחווארה או לשכם.

תעסוקה: לרבים מבני הכפר יש היתרים לעבודה בישראל. חקלאות היא גם מקור הכנסה חשוב. נשים רבות עובדות כמורות, מזכירות, ואחיות. רק מעט אנשים הגרו לחו"ל כדי להתפרנס.

מים: קיים מאגר מים גדול בקרבת רוג'ייב ולא רחוק מעוורתא, המשמש 12 כפרים. בבתים רבים יש בארות מקורות. הכפר מקבל מים זורמים מרמאללה. כמו בכל מקום אחר, זה מספיק בחורף, אבל בקיץ  יש מחסור מים. הם קונים בקבוקי מים יקרים שממולאים ממכלים ניידים.

שפכים: ההתנחלויות, בעיקר איתמר, מזרימים ללא בושה את הביוב שלהם אל מטעי הזית של עוורתא. הביוב מזהם את אדמתם וגם עלול לחלחל למי התהום של האזור. חברי המועצה פנו למת"ק כדי לעצור את ההזרמה ההרסנית  ובלתי נסבלת הזאת, אך המערכת מתעלמת מפנייתם.

הסכסוך שלנו: כאשר שאלנו איך הוא רואה פתרון לסכסוך שלנו, התשובה היחידה שלו הייתה "אינשאללה" (אלוהים יעזור).

בעיות: הפקעת קרקעות. לכמה חקלאים מהכפר יש 7000 דונם של קרקעות בקרבת ההתנחלויות. (זה לא כולל את אלפי הדונמים שנתפסו כבר כאשר ההתנחלויות קמו על קרקעות בבעלות הכפריים). על רוב האדמות הללו נטועים מטעי זיתים. החקלאים בעלי האדמות חייבים להשיג רישיון כדי להגיע לאדמותיהם. הם מקבלים אותו לשבועיים בשנה; שבוע אחד באביב כדי לעבד את האדמה ולנקש עשבים, ושבוע אחד בסתיו כדי למסוק את הזיתים. עכשיו, למשל, כאשר המסיק נגמר, הם לא יכולים לחזור לאדמתם עד האביב.      

השחתה באמצעות פרות. בחוסר ישע, הם רואים מתנחלים שולחים את הפרות, העזים והכבשים שלהם כל יום כדי לרעות במטעי הזיתים האלה! אוכלי עשב אלה אוכלים את עלי העצים, עובדה שתשפיע באופן רציני על המסיק הבא: זיתים לא צומחים על עצים נטולי עלים. ייקח שנה עד שנתיים כדי שעלים  יצמחו שוב על העצים הפגועים. חברי המועצה צילמו תמונות של חיות המרעה במטעים, והציגו אותם בפני אנשי המנהל האזרחי.(גם שלחו לנו).  הם התלוננו ודרשו שהואנדליזם ייפסק, וייאסר על בעלי-חיים להיכנס למטעי הזיתים.  אך מהתלונה למת"ק לא הופקה שום תועלת, כפי שראינו מאוחר יותר.

בסוף ביקורינו, וגבר נוסף נסעו איתנו לאזור גדול ליד איתמר שחקלאי זה לא יכול להיכנס אליו עד בוא האביב. היינו בדרך עפר - המקום הקרוב ביותר[למטעי הזיתים אליו ניתן להגיע. צלמנו את החיות החומות הללו שראינו במרחק בינות לעצים, אבל הן לא ברורות כמו אלה ששלחו לנו.

בעוד אנו מסתכלות על הפרות, מכונית לבנה עם הכיתוב 'בטחון לאיתמר' נוסעת ממולנו ומס’ גברים, כולל שני חיילים חמושים, יוצאים החוצה; מתנחל התקרב ומתבונן בנו מקרוב. גם ג'יפ לבן מתקרב אלינו; חיילים יוצאים החוצה וצופים בנו. ברור שהיינו דמויות מאוד חשודות! לכן חזרנו למכוניתינו ונסענו משם.

עוד תחבולה להפר זכויות הפלסטינים להחזיק ולעבד אדמתם. מטרתה קרוב לוודאי היא לתפוס אדמות פוריות אלו ולהפוך אותן לשמורת טבע לשימושם המתנחלים בלבד.

כבשים מאיתמר פולשים מטעי עצי זית של אנשי עוורתא, צולם ע’ידי חברי  המועצה ינואר 2020