דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פוואר

צופות: 
נינה וחגית ש"ש
14/01/2019
|
בוקר

נסענו שוב לסימיה לבקר את פרחאן, (זה שמקים את האוהלים לילדי בי"הס ופעיל ב"לוחמים לשלום"). אחרי שראינו בביקורינו הקודמים איך מעמיסים ולוקחים להם את הקראוונים, וגם נכחנו בטקס הקמת בי"הס באוהלים (בינתיים), רצינו לשמוע מפרחאן מה קורה עכשיו. מסתבר שגם את האוהלים, כשהם מקופלים לקחו להם, ובכלל הצבא משקיף עליהם מתצפית גבוהה, 24/7, ומונע כל ניסיון. 
2 רכבים עם חומרי בניה שנלקחו מזמן עדיין לא הוחזרו. אין להם כל כוונה להתיאש. הם בקשו שוב את עזרת מחלקת החינוך האזורית ברכישת אוהלים חדשים כדי לחזור ללימודים כשהחופשה הנוכחית תיגמר בשבוע הבא. 
פרחאן ואשתו ארחו אותנו אצלם וסיפרו על התכניות, ולמרות הכל הם לא בטאו כעס, הם נראים רגועים וחביבים, אולי בזכות הנחישות...
המשכנו עד צומת אל-פוואר: השער לעבדה סגור, לסמוע, אל פוואר ודהריה פתוח, גם חיילים לא נראו.
נסענו לחורסה, שני השערים סגורים. המשכנו לכיוון נגוהות. בין נגוהות א' לנגוהות ב' על גבעה גבוהה נבנתה סככה ענקית חדשה, כנראה למטרה חקלאית כלשהיא. כלומר, "גבעה נוספת בידינו!"
עברנו ליד הישוב "נטע" ו"התפעלנו" שוב מהחומה הנוראית לאורך הדרך ומהפיתולים שלה, שנעשו במטרה לכלול את אשכולות בתוך הקו הירוק.