סיור בין מקאמים בגדה. הפחד ממתנחלי חוות גלעד

מתנחלי חוות גלעד פוקדים את המקאם שבכפר פרעתה 
הנער מהכפר פרעתה שהצטרף אלינו והוביל אותנו למקאם אבו ג'וד לא נרגע עד שירד בחזרה לעומק הכפר. כשעמדנו איתנו ליד מקאם אבו ג'וד עיניו התרוצצו לכל הכיוונים בחשש ממתנחלי חוות גלעד, שבתיהם נראים בברור. בין הכפר למאחז יש כרמי זיתים  השייכים לבני הכפר ובתוכם ממוקם שער חקלאי, שלא הצלחנו לראות משם ביום מעונן. ומלבד זה היה קצת חסר אחריות להתקרב . הצבא לא מגן על החקלאים מפני מתנחלי חוות גלעד גם בימים המוסכמים - סיפר הנער בערבית ומוסטפה תרגם לי.

המתנחלים חושבים שהמקאם שלהם, אמר הנער, והם באים אליו לעיתים קרובות. אישוש לדבריו מצאתי במפה האינטרנטית "עמוד ענן". על המקאם חסר התואר וההדר כתוב כך: "תושבי חוות גלעד טוענים שזהו ציוונו של השופט עבדון בן הלל הפרעתוני המוזכר בספר שופטים." שופטים י"ב, טו. (לראשונה קראתי את שמו של המקאם ברשימה של דרור אטקס ולתומי חשבתי שהמקאם נמצא בשדות שבין הכפר למאחז . אבל לא! הוא נמצא בכפר עצמו ובשטח B).

מקאם אחר לא רחוק משם  הוא נבי רבח  ש 45 הדונם סביבו אושרו כ"שמורת טבע" והמשמעות היא הגבלות תנועה ופעילות חמורות לפלסטינים, כולל האפשרות שלהם לשפצו . נבי רבח עומד על פסגת הר קרח שמוקף כרמי זיתים  של הכפרים המקיפים אותו: חג'ה,  באקה אל חטב, פונדוק וג'ינספוט. 
מהמקאם נראית בברור "רמת גלעד" שהקים משה זר (לזכר בנו גלעד ובהמשך עם בנו האחר הקים את מאחז "חוות גלעד" ) לטענתם. תוך כדי חיפושים אחרי שני המקאמים הגענו לג'ינספוט, שם יש מקאם כפול לזכר שני אחים סעד וסעיד שנבנו בחצר המסגד המוקף בחומה. כך הוא בטוח ממתנחלים ו"רשות שמורות הטבע והגנים".