קלנדיה - העדיפות לנהלים ולא למצב החולה

"ראה כי יש מלבד אתה."

אמבולנס שהגיע ממחסום ארז חנה במקום המיועד לנוהל גב-אל-גב וחיכה למקבילו מהשטחים.

בתוכו חיכה "איש חולה, חולה מאד", סיפר נהג האמבולנס, "הוא נוסע לשכם לניתוח לב פתוח".

אבל כשהגיע האמבולנס משכם לא מיהרו להעביר את החולה, כי פה, במקום הזה בו שולטים הרובים, העדיפות והקדימות ניתנות לנהלים ולא למצבו של החולה.

צריך היה תחילה לבדוק שהאיש עונה על הקריטריונים ושכל ניירותיו תקינים.

אפשר רק לשער את מחירי הנפש והגוף שנאלץ האדם לשלם על הזכות המאד לא מובנת מאליה לקבל אישור יציאה מהרצועה שבה, בשל המצור רב השנים והמגבלות, אין המיומנות והציוד הדרושים לטפל במחלתו.

• אם האדם נבדק ביציאה מעזה, למה חוזרים פה שוב על אותן בדיקות? שאלתי את החיילת שהשגיחה שהכל נעשה כנדרש וככתוב,
• לא מבינה מה את שואלת, ענתה החיילת.

וויתרתי. לא התעקשתי.

במקביל הגיע לאותו מתחם אמבולנס שטחים וחיכה דקות ארוכות.

כשהגיע האמבולנס מירושלים, כשוואסים, איש הסהר האדום הבין לאשורו את מצב החולה, לא עצר כדרכו לשיחה ורק הפטיר לעברי: "הוא צריך מהר מהר להגיע לדיאליזה", אבל מהר הוא לא הגיע, כאמור יש קדימויות למחלה ולהכרח בטיפול מהיר.

הרבה ידיים הרימו את האיש ונשאו אותו בין אלונקות, הרבה ידיים נשאו את האלונקה בין אמבולנסים, כי צריך להחליף אלונקות, צריך להחליף אמבולנסים וגם את בלון החמצן ששמר את האיש חי צריך היה להחליף.

רק כשנגמרו הבדיקות ונגמרה ההעברה בין הרכבים ונסגרו הדלתות, יצא האמבולנס לדרכו לביה"ח אוגוסטה ויקטוריה בצפירות צופרים רמות.

*

בחזית מחנה פליטים הבחנתי בילד שטרם פגשתי כשהוא מזדנב אחרי ילדי הרוכלים.

הילד התהלך בודד אנה ואנה, כמו מחפש דבר מה שאינו.

נגשתי וגיליתי ילד שכמהה לתשומת לב, ששמח לשיחה, שלא נרתע מיד שמושטת ללטף את שער ראשו ושדבורו חרישי.

ממראה פניו חששתי שהוא ילד מוכה, אבל מכר הסביר לי שהפצעים על שפתיו הם ממחלה, מווירוס. 

הבטתי בו ובכל הילדים האחרים וחשבתי אודות שורה משירו של אבות ישורון:  

"ראה כי יש מלבד אתה".