ביקור בכפרים: ג'מאעין ועוריף

צופות: 
עליה ש' (אנגלית), אנה ש' (אנגלית, תמונות), נטלי כ' (עברית), ראא'ד (נהג ומתרגם)
13/11/2018
|
בוקר

נקודות עיקריות: עונת המסיק באוקטובר היא תמיד זמן של הטרדה מצד מתנחלים. נוכחות המתנדבים הישראלים והזרים, שבאים לעזור במסיק, מרתיעה את המתנחלים במידה מסוימת. חשוב שמתנדבים  נוספים יהיו זמינים בכפרים נוספים.

בית הספר התיכון  לבנים בעוריף נמצא בעמדה קשה. הוא ממוקם בקצה הכפר, מול התנחלות יצהר. בית הספר נמצא בסכנה מתמדת של סקילה באבנים שמושלכות על החלונות על ידי מתנחלים.

ג'מאעין: שוחחנו עם נ’, מזכירת המועצה. דיברנו איתה גם בפעם האחרונה שהיינו בג'מאעין, והיא קיבלה אותנו בתור חברות ותיקות. היא אישה בעלת השכלה רחבה, דוברת אנגלית שוטפת, ומוכנה לדבר איתנו.

מסיק זיתים: ג'מאעין נמצא סמוך להתנחלות תפוח, וסובל מהטרדת המתנחלים בצורות שונות. ראשית, במהלך המסיק, מתנחלים הגיעו למטעים, וניסו לגרש את החקלאים משם. אבל נוכחות התומכת של המתנדבים— ישראלים וזרים— שבאו לעבוד יחד עם החקלאי היתה משמעותית והרחיקה את התוקפים. הכפר אסיר תודה על עזרתם.

התנגשות שנייה התעוררה לפני חודשיים כאשר עדר עזים בבעלות של מתנחלים מתפוח נעלם  להם זמנית. קבוצות של מתנחלים חמושים במקלות נכנסו לכפר והחלו להכות בכפריים. הם האשימו את אנשי ג'מאעין בגניבת חלק מהעזים שלהם. מאוחר יותר אנשי ג'מאעין שמעו כי העזים האבודות הופיעו בכלל במקום אחר.

בעיה שלישית היא הניסיון הרשמי לנשל בכח שטח חקלאי—ניסיון משונה שלא שמענו עליו עד עכשיו. השטח החקלאי ממוקם ליד תפוח, בערך 400-500 מטר משם — והוא שייך למשפחה מגמאעין. החקלאי מצא דף נייר מודבק לעץ במטע שלו. זו הייתה אזהרה משונה של המינהל האזרחי הישראלי שעליו לעקור את עצי הזית שלו מן השטח הזה בתוך חודש. אם הוא לא יעשה כן, הרשויות הישראליות יבואו לעקור אותם, ויקחו את העצים; יתר על כן, האיכר יצטרך לשלם לישראל עבור העבודה הזו. אבל, לאיכר יש מסמכים שמוכיחים שהוא אכן בעל הקרקע הזו ולכן הוא פנה לבית המשפט. עכשיו הוא מחכה להחלטה משפטית צודקת.

ניידות: תושבי ג'מאעין נוסעים לסלפית, עיר קטנה, או לשכם, העיר הגדולה, כדי לזכות בשירותים שאינם ברי השגה בכפר שלהם. הם יכולים לנסוע לסלפית ברכב על כביש שעובר ליד צומת תפוח, אבל אסור להם ללכת ברגל על הכביש. אם הם הולכים לקחת אוטובוס ציבורי לסלפית, הם חייבים לעשות עיקוף על ידי חציית השדות על נתיב שמיועד לפלסטינים בלבד; או שהם יכולים לקחת את הדרך הארוכה יותר, דרך כיף אל-חארס. שתי הדרכים גוזלות זמן רב.

שכם, שבה יש שישה או שבעה בתי חולים, מציעה להם שירותים רפואיים  שנחוצים להם. המרפאה בכפר מספקת להם רק עזרה רפואית מוגבלת, ופועלת רק יומיים בשבוע. שניים מבתי החולים הם בחינם, למי שיש ביטוח רפואי. כמובן, מי שאין לו ביטוח צריך לשלם עבור שירותים רפואיים, אשר הינם יקרים מאוד. רבים אינם יכולים לממן זאת.

בערים יש גם שווקים לתוצרת חקלאית, אפשרויות למסחר, ואפשרויות תעסוקה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. בשכם יש גם בנקים ואוניברסיטה. רוב הבנות הפלסטיניות לומדות באוניברסיטאות. הן עובדות  אחר-כך כמורות ומזכירות, אבל יש גם רופאות, מהנדסות ומפעילות מחשבים. זה נשמע מאוד אופטימי. לא רק שאחוז הגברים שלהם יש אישורי עבודה בישראל הוא קטן, בעיית האבטלה עבור כל הפלסטינים היא רצינית מאוד.

מיםinfo-icon וחשמל: חברת "מקורות" מספקת את המים באמצעות הרשות הפלסטינית. ארגון לא-ממשלתי מארצות הברית, "אנרה" (Anera), לקח על עצמו את הפרויקט לבניית מתקן משותף לאחסון מים ולהנחת צינורות עבור שני הכפרים  השכנים, ג'מאעין וזיתא. העבודה עדיין נמשכת. אספקת החשמל מגיעה מישראל, והיא מספיקה בדרך כלל. בקיץ יש חודשים בהם השימוש במזגנים גורם לפעמים למחסור בחשמל.

רוב הזמן דיברנו עם נ' אבל היה עליה להיפגש עם מס’ נשים ולכן יצאה לפני שסיימנו את הביקור. דיברנו גם עם ראש המועצה שהגיע בינתיים. כשיצאנו ראינו את נ' בחדר אחר, וכולנו התחבקנו ונפרדנו לשלום כידידות טובות.

עוריף: שוחחנו עם מ' ראש המועצה, שהוא גם מורה בבית הספר התיכון לבנים. עוריף הוא כפר קטן בן 5,000 איש, רובם חקלאים. רק למעט אנשים יש אישורי עבודה בישראל.

מסיק הזיתים: בתשובה לשאלה הראשונה שלנו, אם היו בעיות במהלך המסיק, מ' סיפר לנו על התנהגות תוקפנית של המתנחלים מיצהר, כלפי אכרים שעבדו על אדמותיהם במורדות הגבעות הגובלות ביצהר. ביום הראשון למסיק, המתנחלים לא הפריעו אבל למחרת, מתנחלים רבים באו מכל הכיוונים מיצהר ויידו אבנים על המוסקים בכוונה לגרש אותם משטחיהם. החקלאים עמדו בפרץ. הצבא שהגיע ב- 11:30 הצליח לגרש את החקלאים האומללים האלה מאדמותיהם כאשר החיילים ירו גז מדמיע לעברם.

באחד הלילות, שניים-שלושה חודשים לפני המסיק, עצי זית רבים הועלו באש. לא נאמר לנו בדיוק כמה עצים נשרפו. זאת לא היתה הפעם הראשונה שזה קורה. לא היה להם שום סיוע ממתנדבים. הגרוע, שלא רק שלא שלחו מכבי אש, אלה שגם נמנע מתושבי הכפר לנסות לכבות את האש בעצמם.

השכלה: יצהר בנוי לאורך רכס המשקיף על עוריף, אשר בעמק. בית ספר תיכון לבנים, בו לומדים 230 תלמידים בגילאים 14-18, הוא הבניין האחרון בכפר, אל מול הרכס והיישוב מעליו. בית הספר לבנות הוא רחוק, בתוך הכפר. בתי ספר אחרים בכפר, עבור התלמידים הצעירים יותר, נמצאים במקומות טובים יותר, מוגנים, ולא סובלים מאותן בעיות. מטרה לתוקפנות המתנחלים הוא התיכון לבנים.

בשנת הלימודים הנוכחית, במהלך תקופה של 40 יום, מתנחלים ירדו  5 פעמים ליידות אבנים ושברו חלונות בבית הספר. זה קרה במהלך השיעורים, ובית הספר נאלץ לשלוח הביתה את התלמידים כדי להגן עליהם. גם אם מחזיקים את הילדים בבית הספר וגם אם שולחים אותם הביתה – הם נתונים לסכנה ממשית. ישנם פסיכולוגים בכפר שמדברים באופן קבוע עם הילדים, כדי לסייע להם להתמודד עם הטראומות שנגרמות להם.

בית הספר התיכון לבנים בעוריף
בית הספר התיכון לבנים בעוריף
צילום: 
א. שידלו

יש קיר וגדר מסביב לבית הספר, אך הבניין הוא בן שלוש קומות. החלונות של הקומות השנייה והשלישית חשופים מעל הקיר. הכפר רוצה לבנות קיר גבוה יותר, כך שיגן על החלק העליון וגם על הגג של בית הספר.למרות שקיים כבר קיר מסביב הגג, אך הוא נמוך. אם כן, הכפר רוצה שהקיר החדש שיבנה יהיה גבוה מספיק כך ששומר יוכל לעמוד על הגג, מבלי שהמתנחלים יראו אותו, ואז הוא יוכל לתת אזהרה כאשר הם מתחילים לרדת מהרכס. פרויקטים אלה יעזרו מאוד ויאפשרו שוב לתלמידים ולמורים לימודים בשלווה. דרישה לגיטימית. אבל הכפר עדיין לא הצליח לגייס את הכסף הדרוש לביצוע פרויקטים ביטחוניים חשובים אלה. הלוואי שהיתה  לנו דרך בה יכולנו לעזור להם.

יש הורים שהעבירו את ילדיהם לבתי ספר בכפרים אחרים, אבל זה יקר מאוד: כמה מבתי הספר אלה הם פרטיים, וגובים שכר לימוד גבוה.וגם הוצאות הנסיעה הלוך ושוב יום יום הן גבוהות. משפחות מעטות בלבד יכולות להרשות לעצמן הוצאות אלו. מצד שני,מובן מאליו, הכפר לא רוצה לנטוש את בניין בית הספר ולהעביר את הבנים לבניין אחר בתוך הכפר. הם חוששים בצדק כי ברגע  שהבניין יעמוד ריק, המתנחלים ישתלטו עליו; וזה ייתן להם דריסת רגל בכפר.

מתנחלים וחיילים: ישנם מקרים רבים אחרים אודותם הכפר התלונן בפני המנהל האזרחי. יש חלקת אדמה גדולה, בשטח B, ליד יצהר, אשר איכר מהכפר רצה לחרוש אותה, אבל מתנחלים מצויידים ברובים אוטומטיים שניתנו להם על ידי הצבא, מנעו ממנו לחרוש את אדמתו שלו. האיכר עדיין מחכה לתשובה חיובית על התלונה שהגיש.

לפעמים המתנחלים מלווים על ידי חיילים. אישה, כאשר ביתה נסקל באבנים וחלונותיו נשברו, העבירה את ילדיה הצעירים לחדר פנימי, ועלתה על הגג של הבית וצעקה לעזרה. חייל שהיה ליד המתנחלים התוקפים כיוון את הרובה שלו לעבר האישה והורה לה להיכנס לביתה פנימה.

בתקרית נוספת, חיילים ירו כדורים מצופים בגומי לעבר ילדים בטענה שהם יידו בהם אבנים. מפגיעת כדור נהרג ילד. אנשי הכפר התלוננו והגיעה שוטר כדי לחקור את האירוע. השוטר היה מלווה באחד מהחיילים שירו על הילדים. החייל האיץ בשוטר לסיים, ולא נתן לו לחקור יסודית עד הסוף.

לאחר שדיברנו עם מ' בבניין המועצה, נסענו איתו לאזור של בית הספר. ראינו את האזור הבעייתי, בית הספר והבתים הסמוכים. ראינו את ההריסות שנגרמו על ידי המתנחלים: חצר עם ציוד חקלאי שרוף; בית עם דלתות וחלונות שבורים עומד ריק. אי אפשר לגור שם.