קלנדיה - בוקר שקט
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו בחניה והתקדמנו רגלית כדי לעבור לצד הפלסטיני. בחוץ עדיין חשוך, אך יש כבר הרבה אנשים. בית הקפה מלא עד אפס מקום.
כשהגענו פנימה שמחנו לגלות שאין תורים. מעט אנשים ממתינים לפני עמדות הבידוק. הקרוסלות בקצה המכלאות פתוחות, מגיעים ועוברים מייד. החיילת התורנית הדליקה את האור באקווריום, וכך ניתן לראות אותה בבירור. בד"כ החיילים יושבים בחושך, וקשה לראות אותם בבירור כאשר חשוך בחוץ. האזור שמסביב לאקווריום מלוכלך, פח הזבל פתוח ועולה על גדותיו. החתולים עושים שם חגיגה...
כשהגענו הקיוסק עוד היה סגור, רק מוכרי הבייגלה והעוגות כאן. מאוחר יותר נפתח גם הקיוסק. בבינוי לא נראו התפתחויות של ממש. הסתבר שהקרוסלה בקצה המכלאה הקרובה לאקווריום כנראה היתה מקולקלת ולכן לא נפתחה, אך שתי האחרות היו פתוחות ולא נסגרו גם כשהיו הרבה אנשים לפני עמדות הבידוק. בעמדה 5 מכשיר השיקוף מקולקל כנראה ולכן מכריזים כל פעם ברמקול שיש להגיע אליה רק ללא תיקים ושקיות. לפני 6 הגיע שוטר וישב מחוץ לאקווריום.
פגשנו משפחה – אב, אם בהריון וילד חמוד שהוחזרו. מתברר שהאישור שלהם הוא לשעה 7 והם נדרשו להמתין. הולכים לטיפול רפואי. בהמשך ראינו את האב ובנו מתפללים. הילד היה בן 3-4 וכל הזמן הסתכל על אביו וחיקה את תנועותיו. ועם זאת המשיך להתעניין גם בנעשה סביבו וקלט שאנו מתבוננות בהם...
מעט אחרי 6 התחלפו החיילים באקווריום, ואח"כ הגיע מאבטח. ב-6:20 לערך הגיע הנגדת מהמת"ק, אך נותרה מחוסרת עבודה. לא היה צורך לפתוח את השער ההומניטרי. ב-6:25 נכנסנו למכלאה ועברנו אל עמדות הבידוק. תוך פחות מרבע שעה היינו חזרה בצד הישראלי של המחסום.