קלנדיה במת"ק עשרים דקות לפני שעת הנעילה החיילת נועלת את השער,

צופות: 
תמר פליישמן.
13/08/2019
|
אחה"צ

יום חג שחגיגיות אין בו ומחסום חדש שחידוש אין בו.

נכון שמרבית בתי העסק והחנויות במחנה הפליטים סגורים לרגל חג הקורבן אבל האווירה אווירת חולין היא.

הנושא המדובר היה החרמת רכבו של שאדי באשמת גביית כסף מנוסעים.

שאדי נהג טקסי שאין לו רישיון למונית.

איך הם יודעים שלא משלמים לו? הרי אף אחד, למעט מלשינים שגוזרים קופון ממלשינותם לא מתנדב לספר להם, מה שהם עושים זה עוצרים את הרכב ושואלים את הנוסעים שבהתחלה שותקים, אבל אחרי שמאיימים עליהם בהטלת מניעה ו/או ביטול אישור הגעה לבי"ח מודים.

עכשיו הרכב של שאדי מוחרם לחודש, שיחלוף החודש יועמד שאדי לדין, במשפט צפוי שיורשע ויוטל עליו קנס בן כמה אלפי שקלים ועל-תנאי למשך שנתיים או יותר.

נכון שמבנה המחסום בוהק ונכון שאורח לרגע עשוי לדמות שבא בשעריו של מפעל מודרני ויעיל.

אבל מבחינת היחס לאלפים שנאלצים להגיע למקום ולעמוד בתורים ולהישמע להוראות החיילים ולהיבדק - מה שהיה הוא מה שיש.

אז כעתה הם מתוזזים בין המסלולים, התורים מתארכים ואנשים שעמדו ראשונים מוצאים עצמם בסוף וחוזר חלילה.

  • יותר טוב עכשיו, אמר השוטר בשבחי המחסום, עכשיו כמעט שאין אתם (הפלסטינים) חיכוך.

ואני יודעת שה"אין אתם חיכוך", זה בדיוק מה שהופך אותם, את הפלסטינים לבלתי נוכחים, כי רק כשרואים ונוגעים ומקשיבים ומריחים בני אדם הם קיימים.

הלאה משם לעומקו של המחסום, למת"ק, כשהשעה היא עשרים דקות לפני השעה ארבע, כלומר עשרים דקות לפני שעת הנעילה – חיילת מגרשת את הנמצאים ונועלת את השער,

  • אבל עוד לא ארבע, טענתי,
  • היום אנחנו סוגרים מוקדם.
  • הודעתם לפלסטינים על השינוי?

משכה בכתפיים ונעלמה.

  • אבל האישה שלי צריכה אישור לבית חולים... – ניסה איש צעיר,
  • הודיעו לי שהאישור שלי מחכה לי, תיקחי אותו מהשולחן ותתני לי.. –ניסה אחר,

אבל הם כאחרים נאלצו להסתפק במשיכת הכתפיים של החיילת ובתבואו מחר.