מחסום ג'למה: כל יום בודקים אותי מחדש

מקום: 
צופות: 
מרינה בנאי ורותי תובל (מדווחת ומצלמת)
13/07/2021
|
אחה"צ

16:10-17:00

עניינים אישיים אילצו אותנו להסתפק הפעם בצפייה במחסום אחד, אותו אנחנו פוקדות לעיתים רחוקות: מחסום ג'למה. כידוע, זהו מחסום שממוקם על הקו הירוק ויכול היה להיחשב למעבר גבול ממש, לו יכולנו לעבור בו באמצעות דרכון, ופקידים פלסטינים היו מחתימים אותו מן העבר השני. בינתיים הוא משמש למעבר אלפי פועלים מהגדה לישראל ובחזרה ולמעבר ברכב לישראלים ערבים בלבד למרות האזהרה החמורה מפני כניסת ישראלים לשטח A המסוכן (בשום מקום לא מצויין שהכניסה ליהודים אסורה, חלילה).

הנוף של המחסום השתנה מאד לאחרונה. החניון הישן משמש רק למעבר עובדי המחסום אל החניון שלהם, הקרוב לטרמינל. כבר אי אפשר לחצות אותו בדרך לחניון האוטובוסים. כמו במחסום ברטעה נאלצים הפועלים לעבור סביב-סביב בשרוול מקורה וארוך מאד. בשיחה עם המאבטחים נאמר לנו שהדבר נעשה לטובת בטיחותם של הפועלים שנפגעו לעתים קרובות ממכוניות בחניון הקטן והצפוף.

נבנו שירותים חדשים לגברים ולנשים ומזנון חדש שפונה אל החניון הגדול. המתחם המוצל ששימש להמתנה אינו נגיש יותר לעוברים במחסום. הוא מופרד מן השרוול ע"י שער נעול. עמדנו לידו וניסינו להחליף כמה מלים עם הפועלים שמיהרו הביתה בחום הכבד. מישהו נשא על כתפו גליל גדול של דשא סינתטי.

אשה לא צעירה עצרה כדי להתלונן על הבדיקות המעליבות שהיא עוברת כל בוקר, "הֵיכּ והיכ והיכ" ("ככה, ככה וככה") היא מדגימה לנו, כאילו הם לא מכירים אותה עדיין.