קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
13/06/2018
|
בוקר

בוקר סביר בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:20 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי. יחסית למקובל במהלך הרמדאן לא היו הרבה אנשים בשעה זו. כשהתקרבנו למחסום ראינו אנשים יוצאים בטפטוף. עברנו פנימה וראינו שאין כמעט תורים. מחר יהיה יום הצום האחרון ואחריו עיד אלפיטר, וחשבנו שאולי אנשים כבר התחילו את החופשה. בהמשך הסתבר שכנראה רבים אחרו לצאת היום.

4 עמדות בידוק מתוך ה-5 פתוחות. התורים לא היו ארוכים ולא חרגו מהסככה. השעה 6 הגיעה והשער ההומניטרי לא נפתח, אך לא היה צורך בכך בשלב זה. כל הנשים והזכאים נכנסו דרך התורים הרגילים ללא בעיה. אחרי 6 נפתחה גם העמדה החמישית.

יצאנו החוצה וראינו שעשו סובה חדשה וכביש סלול סביבה. כנראה הכוונה שלכאן יגיעו המכוניות (מהכיוון שבו יש כעת את הבטונדות והעמדות ששימשו ברמדאן), יורידו אנשים וימשיכו החוצה. לא ברור אם בשטח הנותר ממה שהיה פעם מגרש חניה יהיו בעתיד מקומות חניה.

הבניה נמשכת
הבניה נמשכת
צילום: 
רונית דהאן-רמתי
סובה חדשה וכביש סלול סביבה
סובה חדשה וכביש סלול סביבה
צילום: 
רונית דהאן-רמתי

בתוך שטח המחסום הבניה נמשכת ונראה שצמחה עוד קומה...

חזרנו פנימה וכבר הצטרפנו לאחד התורים ב-6:30 לערך, אבל אז הופיעו עוד רבים והתורים התארכו וכמעט שחרגו מהסככה, אז החלטנו לצאת מהתור שעמדנו בו ולחכות שוב שיתרוקן. ב-6:35 הגיעו חייל מהמת"ק ומאבטח ופתחו את השער ההומניטרי. מייד יצאו הנשים ושאר הזכאים מהתורים וניגשו לשער.

ב-7 לערך שוב התקצרו התורים והצטרפנו לאחד מהם. כשחיכינו לפני עמדת הבידוק ראינו את המאבטח והחייל מכניסים מישהו בכסא גלגלים ומעבירים אותו דרך השערים המיוחדים שיש לשם כך בצד הקרוסלות. לא ראינו אם חזרו לפתוח שוב את השער ההומניטרי, אבל כבר לא היה צורך. ממה שקראנו בדיווח של חברתנו חנה בר"ג למדנו שמאוחר יותר היו תורים ארוכים ולחץ גדול, של היוצאים לירושלים לקראת החג ותום הרמדאן.

לפנינו בתור לעמדת הבידוק היתה אשה מבוגרת. כל פעם מישהו אחר אמר לה שאם היא נכנסת בלי היתר לא תוכל לעבור לפני 8, אך היא התעקשה להתקדם אל עמדת הבידוק. בסופו של דבר עברה את הקרוסלה יחד איתנו, אך החיילת בעמדה הבהירה לה שעליה לחזור לאחור ולהמתין לשעה 8... אותנו היא קיבלה ב"מה נשמע?" לבבי. המעבר לקח כחצי שעה.