מחסומי הצפון: עלי נלחם שנים בגבורה במחלתו, אמו המסורה היא גיבורה לא פחות ממנו 

צופות: 
נטע גולן
13/05/2019
|
אחה"צ

במסגרת עמותת ''בדרך להחלמה'', המסיעה חולים פלסטינים מהגדה לבתי חולים בארץ, ובחזרה, הסעתי את ידידנו הצעיר עלי ואת אמו מרמב''ם למחסום ריחן. אנחנו הצפוניות מכירות את עלי מילדותו. הוא נלחם שנים רבות במחלתו באומץ ובנחישות. אמו המסורה היא גיבורה לא פחות ממנו..

13:15   מחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני

לעלי ולאמו ניתנה רשות מיוחדת לעבור לצד הפלסטיני דרך מחסום הרכב, במסלול השמור לישראלים, כיוון שבפעמים רבות מצבו הבריאותי היה כה ירוד עד כי לא היה יכול לעמוד בתור על רגליו כמו אחרים. לכן אנו לא נכנסים למגרש החנייה הגדול אלא, בהדרכתו של עלי, ממשיכים הלאה לחניון במעלה הכביש למרגלות זבדה. עלי כבר בוגר, יש לו מכונית ורישיון נהיגה. הוא מסיע את אמו לביתם.

מגרשי החנייה מעלה הכביש כמעט ריקים. מגרש החנייה הרשמי, הגדול, מלא למדי. עדיין אין אנשים החוזרים מעבודתם בשעה זו.

בדרכי חזרה המאבטח במחסום הרכב שאל למעשי במקום. כשעניתי שהסעתי את עלי ואמו נפתח המחסום מייד.

13:40    מחסום טורה-שקד

'קפצתי' למחסום טורה כי חשבתי שאפגוש תלמידי תיכון שעוברים במחסום בדרכם מבתי הספר בגדה לבתיהם בדהר אל מלח שבמרחב התפר. טעיתי, המחסום היה שקט וריק.

13:50   אישה וגבר המתינו בסככה המוזנחת. כל אחד מהם טילפן למי שהיה צריך להגיע ולהסיע אותם, אך טרם בא. שאלתי אם ברצונם לנסוע איתי לאום ריחן. הגבר הסכים מייד ודווקא האישה היססה. הוא דיבר איתה והיא נעתרה. נסענו ונפרדנו בברכת רמדאן כרים.