קלנדיה, חיזמא

צופות: 
תמר פליישמן.
13/05/2018
|
אחה"צ

זו ירושלים וזו גם לא ירושלים, או: כפל מבצעים.

חנות המכולת שבמחנה הפליטים
חנות המכולת שבמחנה הפליטים
צילום: 
תמר פליישמן

חנות המכולת שבמחנה הפליטים צרה וארוכה. תחילתה בשטח ירושלים והמשכה, "אחרי הדלת זה המחסן ושם זה פלסטין"  - "למי אתה משלם ארנונה?" – "למי ששולח לי חשבון. שניהם שולחים ולשניהם אני משלם".

כשהחייל שבעמדת הביקורת היחידה שפעלה עיכב אותי לזמן לא קצר ובשל כך נתקעו מאחור עשרות רבות של פלסטינים, כי כדברי החייל: "קיבלתי הוראה לעצור את המעבר שלך ושל כולם", צעק מאחור איש אחד: "גיברת, אם הם לא רוצים אותך כאן תחזרי לרמאללה, שם כן רוצים אותך".

*

קבוצת חיילי מילואים ירדו מרכב צבאי שעצר בכניסה לכפר חיזמא.

"מה אתם עושים פה?"  - "אל תדברו אתה". שתקו.

נזכרתי בעדות של חייל שובר שתיקה שאמר:

"יש הונאה טקטית והיא בהגדרתה רצון לעצב תודעה ורצון לדכא תודעה.

אתה מנסה להונות מישהו שיחשוב ושירגיש מאוים, אין ספק."

תושבי חיזמה שאת תודעתם מעצבים בטרור על בסיס יומי לא שומרים שתיקה וסיפרו

 על שלושה ילדים בין הגילאים 13 ל- 16 שניים מהם אחים שנלקחו מבתיהם לפני 4 ימים.

"באו בלילה?" – "בטח בלילה, רק בלילה".

נכון שהחיילים שטובים בלבצע פקודות סתמו את הפה, אבל אין פקודה שאוסרת עליהם לפלוש למרחב הציבורי והפרטי של הפלסטינים ולקחת לעצמם את החירות לא רק להשתין איפה שבא להם, גם להשאיר מזכרות שבכתב של מה שבא להם ואיפה שבא להם.

כמו הכיתוב לא לשנאה על דלת חנות.

כי גם החיילים הם רק בני אדם, וככול בני האדם הם רוצים שיאהבו אותם ולא עולה על דעתם שלהם ושל אמותיהם שאפשר שלא לאהוב אותם.

כמו שנאמר: "How can anyone not like you?".

כיתוב על דלת חנות בחיזמא
כיתוב על דלת חנות בחיזמא
צילום: 
תמר פליישמן