בקעת הירדן - בעקאבה הורסים בתים

לפני חצי שנה נפטר חאג' סמי צאדק, מוכתר הכפר עקאבה. האיש שלקח כפר שסבל מאוד מהצבא (אימונים ומחסום) ומהצקות, שהבריחו את תושביו והפך אותו לפנינה. ראשית שכנע כמה תושבים לשעבר לחזור לעקאבה ואז החל לפתח את הכפר. הוא היה אמן יחסי הציבור. בארץ ובחו"ל . גייס תורמים. פרטיים וממשלות,  והקים כפר יפהפה, מסודר, עם מדרכות וכבישים (שאת חלקם הצבא הרס) , בית ספר , פארק מופלא, גן ילדים, קונסרבטוריון למוסיקה, מסגד ואפילו בית הארחה. אבל השיא היה מפעל התיונים והגבינות של נשות הכפר, שמצאו פרנסה טובה. כשצה"ל ירה בו, בהיותו בן 16, הוא לא תיאר לעצמו שענק כחאג' סמי יעמוד יום אחד מולו, ייאבק (יחד עם האגודה לזכויות האזרח) ויצליח להביא לכפרו מים, יעיף משם את כוחות צה"ל שהתאמנו בין בתי הכפר בלילות, ויחזיר 500 תושבים לביתם. אללה ירחמו!!

קיבלנו ידיעה שחלק מתושבי הכפר קיבלו צווי הריסה, אחרי שבשנים האחרונות נמנעה ישראל מלהרוס בכפר (עוד הישג של חאג' סמי?) ובינואר הצבא הרס מבנה לא גמור בכפר והחרים מכונית.

קבענו עם ראש המועצה ועם אדם נוסף שאמר שהוא מחליף את חאג' סמי. בשיחה התברר שהעומדים בראש הכפר מתקשים לחדש את הקשרים שטיפח קודמם וזקוקים לעזרה כדי להמשיך את מפעל חייו של חאג' סמי.

ביקרנו בהריסות , שוחחנו עם בעל מסגריה שמכוניתו הוחרמה (בתואנת "שטח אש" באמצע הכפר) ונדרש לשלם 4,300 ש"ח כדי לקבלה חזרה.

לבסוף ביקרנו בגן הילדים. 35 זאטוטים בני 3 חיכו שם בסדר מופתי להסעה שתביא אותם לכפרים השכנים. הביתה.

נסענו לראות היכן שיפצו מתנחלים מעיין פלסטיני מקיים חיים ובנו בריכת מים להנאתם שאף אחד לא מגיע אליו. כדי להשתלט על המעיין ישראל הרסה מאהל בה חיו משפחות פלסטיניות, העבירו את המים מהמעיין, בצנרת, כמה מטרים מערבה ממנו, החרימו מיכלי מים פלסטינים והרגו את מפעל חייו של ר' – גידול דגים.

הקהילה העבירה משכנה מערבה, ליד הרפתות של התנחלות מחולה. כהגענו לשם 3 ילדות הציצו לעברנו מתוך אחד האוהלים וכשהעזו לצאת החוצה ראינו שהן עטורות בזרים צהובים-לבנים של פרחי אביב, אחד לשיער, אחד סביב הצוואר ועל כל אמת יד עוד זר. רצינו לצלם אותן אך אימן סרבה והציעה לנו את הזרים כדי שאנחנו נצטלם איתם. הן רצו לשזור לנו זרים לקחת עימנו, אך לא היה לנו זמן לחכות.

לסיום ביקרנו שוב בחממה של מ' ואכלנו תותים מדהימים, פרי עמלו. נורית הציעה שיחפור בור לאגירת מי גשם, אבל מ' אמר שאז יבוא הצבא להרוס. תהינו – את הבור הקטן יהרוס ואת החממה לא ? והשיב מ' כי "בלי מים גם החממה לא תוכל להתקיים".