דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
החלטנו לצאת למשמרת בוקר מוקדם כדי לעמוד על המסע הארוך של הפועלים בדרכם לעבודה בישראל. עברנו את מחסום מיתר השומם אך בדמדומים כבר היה אפשר להבחין בפועלים המגעים מהכפרים הסמוכים. באמצע השבוע ובשעה 05.00 הכביש רגוע והנהגים פחות היסטריים. בכל נקודת יציאה מהכפרים יש מחסום והפועלים צריכים לעבור בידוק תעודות וחפצים, גם כלי רכב כמובן. יש מתח רב ולמרות הקור החריף רוב הפועלים באים בלי מעיל או עם ג'קט דק כדי למנוע חש של הסתרת חפץ "מסוכן" או סכין. חלק מבאים שקית קטנה של אוכל, וחלק אפילו את זה לא. הגענו עד חלחול ויש לציין שכל עוד אנחנו מתרחקים מהגבול עם ישראל היחס של החיילים יותר נוקשה כלפי הולכי הרגל שיוצאים מהכפרים. אלה שמגעים בטרמפ ברכב לפעמים נדרשים לצאת ולהמתין לבדיקה פרטנית, במקרים אחרים רק בעל הרכב, והרכב עצמו, נבדק. ברוב המקרים הפועלים בכל מקרה יורדים אחרי המחסומים האלה וממתינים לצדי הכביש או להסעה מאורגנת או לטרמפ אחר. קשה מאוד לראות את התועה האנושית הזאת בשעות מוקדמות (ובשעה 05.00 זה כבר מאוחר!) עייפים, נואשים ומדוכאים. כל זאת לפני ההגעה למחסום מיתר, לדוחק, השפלה ולבסוף עוד יום עבודה קשה. חיי כלב אמר מי שהוא. הם ביקשו שלא נצלם אותם.