חווארה ועסירה אל-קיבלייה: חיי היום יום

חווארה הוא כפר פלסטיני בן 6,500 איש, הממוקם בעמק המכתת על כביש 60 בין צומת תפוח לשכם. הכפר ממוקם כ-8 ק"מ מדרום לשכם בגובה 525 מטר מעל פני הים. תושביו מוסלמים והוא שייך לנפת שכם בשטח C. לידו שוכנות ההתנחלויות יצהר והר ברכה.
שיחה עם א’, הממונה על יחסי ציבור במועצה. יש להם מרפאה אזורית השייכת לרשות הפלסטינית, פתוחה 24 שעות בשבוע ומשרתת את כל הכפרים שמסביב. יש רק רופא אחד ואח אחד ואין אף רופא מומחה. מאז 2010 הם דורשים מהרשות לחזק את המרפאה ולהוסיף רופאים וכלים מודרניים. הבניין שבו שוכנת המרפאה שייך לעירייה. נשים לפני לידה מעבירים לביה"ח בשכם, מפני שאין מיילדת בכפר. מקרים של תאונות קשות גם מעבירים לשכם. במרפאה מבצעים רק טיפולי עזרה ראשונה.

בכפר יש 21% אבטלה; גם הכלכלה שלהם על הפנים. מה שעובד הכי חזק זה מסעדות וחנויות לממתקים.

- האם לילדים יש מתקני ספורט ומגרשים? אין להם ולא כלום. הילדים נמצאים ברחובות או מצטרפים להורים בעבודה.

מסרנו לו דפי מידע על ימי הים (ביקורים של משפחות פלסטיניות בחוף הים בתל אביב מטעם מחסוםwatch). הם לא ידעו על הפרויקט הזה.

בעיות עם המתנחלים מתנחלים מיצהר נעשים יותר ויותר בעלי תעוזה. הם שוברים את כל כללי התנהגות מוסרית ומשפטית. האם אי פעם מישהו סיפר להם שעליהם לשמור על רכוש של האחר וזכויותיו לחיות? מה עם עשרת הדברות? “לא תגנוב” (מס' 8), לא תחמוד בית רעך… וכל אשר לרעך” (מס’ 10).
המתנחלים כעת תוקפים בדרכים שונות את רכוש הפלסטינים. ראשית, הם הורסים את מכוניותיהם. המקרה האחרון התרחש שלשום בקצה הכפר. יש בתים המרוחקים מהגוש הראשי כמאה מטרים. נכנסו לשם מתנחלים ב-20:30 וניפצו זכוכיות של שתי מכוניות. זה קורה לעיתים קרובות. לפני חודשיים וחצי ליד בית המועצה הם נכנסו למגרש חנייה והרסו את כל המכוניות שהיו בו. האזור הרגיש ביותר נמצא בין כיכר טול כרם עד לכיכר של הצבא. בקטע הזה אנשים סובלים מאוד מהמתנחלים.

שנית, כל שנה מציקים להם בתקופת מסיק הזיתים.  הכפריים מתלוננים אבל לא קורה כלום.

מטרתם השלישית להתקפה היא כמובן האדמות הפלסטיניות. ללא בושה הביאו לפני שבועיים בולדוזרים למרגלות צלע ההר של יצהר, שטח ששייך לכפר. הם עקרו את כל עצי הזית, ניקו שטח של 200 דונם ושמו על השטח ״הריק״ קרוואנים.  וזהו: יש עוד מאחז. 

בעלי האדמות שנגזלו פוחדים להתלונן בבתי המשפט. האדמות האלו שייכות למשפחה מסוימת מרובת נפשות, שרובם עובדים בישראל. אם יגישו תלונה, הם פוחדים שיבטלו להם את אישורי העבודה וזו הפרנסה היחידה שלהם. יש ארגונים שמטפלים בנושאים אלו,  כמו בצלם ויש דין. הכפריים העבירו להם צילומים ומסמכים, אך הם לא יכולים לעשות דבר. כך, למעשה, הרשות המשפטית תומכת במתנחלים ומעניקה להם כוח להמשיך במעשי הוונדליזם  וגזלת אדמות פלסטיניות עתידיות.

ילדים מפוחדים ובטראומות  הם מפחדים גם מהמתנחלים וגם מהצבא. “אצלנו אין פסיכולוגים אבל יש עמותה צרפתית בשם רופאי העולם ((Medecins du Monde) והם יכולים לתרום. ברגע שהם שומעים שהתרחשו מקרים, הם מתקשרים ובאים לכאן. הם בודקים את כל הילדים. כשיש ילד שיש לו טראומה חזקה, לוקחים ומחזירים אותו לשכם לקבלת תרפיה פסיכולוגית יומית.”

עסירה אל קיבלייה  זהו יישוב פלסטיני מוסלמי כ-7 ק"מ דרומה משכם וכ-250 מטר מההתנחלות יצהר. הכפר שוכן בגובה 570 מטר. הוא שייך לנפת שכם ולרשות הפלסטינית ובו 2871 תושבים.

בשיחה עם הגזבר א’ נאמר לנו שאין בעיות עם חשמל. בקיץ יש להם בעיה עם המים. הם לוקחים מים מאורטה משום שהמאגר לא מספיק להם.

חינוך יש להם בי"ס יסודי אחד ובו כיתות נפרדות לבנים ולבנות. בתיכון לא מפרידים ביניהם, כי אין מספיק כיתות בבניין. יש מתקנים לילדים. יש להם מגרש כדורגל ששייך לבית ספר. יש להם גם כדורסל וגם כדורעף.                                           

   90% מהתלמידים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה בביר זית ובשכם. אבל אחרי שהם מסיימים, הם חוזרים להיות פועלים. הבן של המרואיין למד כלכלה ועכשיו הוא עובד כפועל.  40% עזבו את הכפר לכווית ולירדן ואחוז קטן לאמריקה ולאירופה. הם באים לבנות בית יפה בכפר ולביקורים. אם הם רוצים לטוס לארץ אחרת, אין לפלסטינים שום בעיה עם דרכון ועם ויזה: ירדן מעניקה להם דרכון ירדני. הם עוברים את המחסום של הרשות ביריחו, אח"כ את גשר אלנבי הישראלי ואח"כ את הירדני. בדרך חזרה אותו תהליך של בדיקות בשלושה מחסומים.

תעסוקה  30% עובדים בישראל ו-70% בכפר. יש מחצבות בכפר לכן אין אבטלה. הם מוכרים את האבנים גם לישראל וגם למדינות המפרץ. אבנים אלו מפורסמות בכל העולם והן מיועדות רק לבנייה. מסביב למחצבות יש מפעלים שמעבדים את האבן. בגלל המחצבות יש בעיות של אבק ויש כתוצאה ממנו הרבה מחלות, גם סרטן.

יש מרפאה שפתוחה מ-8:00-15:00 ובה רק רופא משפחה. מכאן לשכם זה רק 10 דקות נסיעה. הולכים לטיפול בשכם ומקרים קשים מעבירים לישראל. הרשות אחראית לתשלום ההוצאות, יותר מ-10 מיליון דולר בחודש. 80% מחולי הסרטן מעזה באים לאיכילוב לטיפול. 

באזור גרים גם שומרונים ואין הבדל בינם ובין הפלסטינים. מספר השומרונים 800, מצבם הכלכלי טוב, יש להם חנויות בשכם. מאחר שיש להם יותר גברים מנשים, הם מתחתנים עם השומרונים בחולון. הם אינם מתחתנים עם יהודים וההיפך גם הוא נכון.

יש להם בעיות עם יצהר. המתנחלים יורדים לקצה הכפר, תוקפים ושוברים חלונות זכוכית של בתים. לא מאפשרים לכפריים להיכנס לאדמותיהם הקרובות ליצהר. מדובר על 600 דונם ובערך 100 אנשים שנפגעים, כלומר לא מעבדים את אדמותיהם.

איך אתה רואה את סיום הסכסוך? “אני רואה פיתרון רק בשלום. היהודים ייסוגו מהשטחים וכל עם יחיה בשלום.”