קלנדיה

צופות: 
: ורג'יניה סיון, אינה פרידמן (מדווחת) מתרגם: צ'רלס ק.
12/12/2017
|
בוקר

בוקר קודר וארוך

רק שלוש תחנות בדיקה פעלו כאשר הגענו בשעה 05:30 – והמנורה בכניסה לסככה עדיין לא הוחלפה לאחת תקינה.  הטורים היו ארוכים, התקדמו לאט, והיה ברור כי דבר טוב לא ייצא מזה.  תחנות בדיקה מס' 4 ו-5 נפתחו רק בשעה 06:00.

קצין המנהל האזרחי הגיע בשעה 06:15 ומיד פתח את השער ההומניטרי, אשר פעל בצורה פחות או יותר סבירה במשך הבוקר, אם כי השוטרת מ. הגיעה כעבור זמק קצר ולקחה על עצמה לבדוק את ההיתרים של האנשים העוברים את השער (חבל שלא עזבה וחזרה לישון, היות ונוכחותה הייתה מיותרת).

גם אחרי פתיחת שתי העמדות הנוספות, הטור המשיך להתקדם לאט.  הטורים בשלושת הכלובים הגיעו לכביש בקצה מגרש החנייה – מרחק של כ-150 מטר.  לכן לא היה מפתיע כי בשעה 06:40 הטורים קרסו, הצעירים רצו לכיוון הכניסות לכלובים, וגרמו להמולה שארכה קרוב לשעה.

היות והספסלים המעטים שנותרו פנויים נתפסו על ידי גברים צעירים ומבוגרים אשר החליטו להמתין עד שוך המהומה כדי לא להסתכן, הנשים המבוגרות בלי היתרים אשר אינן מורשות לעבור לפני השעה 08:00, נשארו עומדות משך רוב הבוקר.  אך בשעה 08:00, כאשר היו אמורות לעבור בשער ההומניטרי, השוטר מ., מסיבות שלא הצלחנו להבין – מלבד גילויי ההתעמרות והסדיזם התכופים שלו – סירב להרשות לקבוצת נשים מבוגרות לעבור בשער ההומניטרי, ודרש שתמתינה בטורים המבולגנים לכלובים.  מקומם!

בשעה 07:30, בזמן שהטורים התחילו, איכשהו, להסתדר שוב, הצטרפנו לאחד שהגיע עד סוף הסככה.  היות ועדיין היה בלגן מסויים בכניסות לכלובים, לקח לנו שעה להגיע לעמדת הבדיקה ולעבור אותה – נדמה לי כי זה היה השיא שלנו בימי ג'.  אין צורך להרבות מילים בנוגע לתלונות ששמענו במשך הבוקר על תפקוד המחסום.