דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר, צומת הכבשים, יותר חסימות ויותר צבא

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אריאלה סלונים, מיכל צדיק (מדווחת)
12/12/2017
|
בוקר

מה שבלט היום במיוחד זאת נוכחות צה"ל לכל אורך הכביש

בכניסה לסמוע חיילים בודקים מכוניות. בכניסה לעבדה מתחת לפילבוקס החדש יצאו חיילים.

מול דיר ראזח במעלה הדרך לבסיס המנטר גם את הכביש לנגוהות, עמדו חיילים.

מול המעיין הסמוך לאל פאוואר מעברו השני של הכביש, ג'יפ וחיילים. בצומת הכבשים, בכניסה הדרומית לחברון, רכבי צה"ל וחיילים.

בכניסה לבני נעים מעכבים חיילים מכוניות ובודקים.

גם בחברון עמדו חיילים בכניסה לקטע האחרון של ציר המתפללים.

ליד מערת המכפלה עסקים, כרגיל מבקרים יהודים ותיירים רבים.

פגשנו את האקומנים אחרי הרבה זמן שבקושי נראו.

מייק הבריטי מתרגש למראנו ומביע את הערכתו לקיומנ ולמעשנו.

הלכנו איתו לביה"ס קורדובה והוא סיפר שהוא פרש מעסקיו כי יש לו די ועכשיו הוא פעיל בפרוייקט שיקום הפילים בקניה ובארגון הזה כאן בארץ למרות שאיננו דתי.

לשאלתנו מה מביא אותו שכמותו לאזורים קשים כאלה, כשיכול לחיות בשקט ושלווה בארצוהוא מסביר שאיכפת לו מאד מה קורה בעולם ומאמין בהומניזם.

את החג יחגוג בירושלים עם משפחתו שתגיע.

ביקש להיפגש בשבוע הבא ושנספר לו ביסודיות עלינו.

בביה"ס מסיימים מוקדם בגלל הבחינות והצוות מאד עסוק. השרת שהיה פעם באל איברהמיה שמח להיפגש וזוכר שנפגשנו שם. גן הילדים סגור היום.

החיילים ששומרים על המדרגות לקורדובה מסכימים לדבר ומספרים ששלשום היו ארועים של זריקת אבנים מעבר למחסום חסם השוטר.

חייל אחר שעלה מארה"ב מנומס וקשוב מראה לי את מפת חברון כפי שמוצגת שם למתענינים במדשאה שמול בית הדסה. ולא מבין למה ישוב יהודי קטן כלכך בליבה של העיר צריך להפריע לחברונים. הוא לגמרי משוכנע שמגיע לנו להיות שם וחובת צה"ל לשמור עליהם.

מה שבלט היום במיוחד זאת נוכחות צה"ל לכל אורך הכביש בכניסה לסמוע חיילים בודקים מכוניות. בכניסה לעבדה מתחת לפילבוקס החדש יצאו חיילים.

מול דיר ראזח במעלה הדרך לבסיס המנטר גם את הכביש לנגוהות, עמדו חיילים.

מול המעיין הסמוך לאל פאוואר מעברו השני של הכביש, ג'יפ וחיילים. בצומת הכבשים, בכניסה הדרומית לחברון, רכבי צה"ל וחיילים.

בכניסה לבני נעים מעכבים חיילים מכוניות ובודקים.

גם בחברון עמדו חיילים בכניסה לקטע האחרון של ציר המתפללים.

ליד מערת המכפלה עסקים, כרגיל מבקרים יהודים ותיירים רבים.

פגשנו את האקומנים אחרי הרבה זמן שבקושי נראו.

מייק הבריטי מתרגש למראנו ומביע את הערכתו לקיומנ ולמעשנו.

הלכנו איתו לביה"ס קורדובה והוא סיפר שהוא פרש מעסקיו כי יש לו די ועכשיו הוא פעיל בפרוייקט שיקום הפילים בקניה ובארגון הזה כאן בארץ למרות שאיננו דתי.

לשאלתנו מה מביא אותו שכמותו לאזורים קשים כאלה, כשיכול לחיות בשקט ושלווה בארצו.

וא מסביר שאיכפת לו מאד מה קורה בעולם ומאמין בהומניזם.

את החג יחגוג בירושלים עם משפחתו שתגיע.

ביקש להיפגש בשבוע הבא ושנספר לו ביסודיות עלינו.

בביה"ס מסיימים מוקדם בגלל הבחינות והצוות מאד עסוק. השרת שהיה פעם באל איברהמיה שמח להיפגש וזוכר שנפגשנו שם. גן הילדים סגור היום.

החיילים ששומרים על המדרגות לקורדובה מסכימים לדבר ומספרים ששלשום היו ארועים של זריקת אבנים מעבר למחסום חסם השוטר.

חייל אחר שעלה מארה"ב מנומס וקשוב מראה לי את מפת חברון כפי שמוצגת שם למתענינים במדשאה שמול בית הדסה. ולא מבין למה ישוב יהודי קטן כלכך בליבה של העיר צריך להפריע לחברונים. הוא לגמרי משוכנע שמגיע לנו להיות שם וחובת צה"ל לשמור עליהם.