מת"ק עציון: בתןך הכיבוש חייל אחד נוהג באדיבות

10.30  כשבאנו, היו הרבה מכוניות במגרש  ומעט אנשים באולם . אחד הממתינים אמר שגם אתמול הוא המתין במת’ק. בשעה 3 אחה”צ כבר היו למעלה ממאה אנשים באולם. החיילים לא עבדו ולא הכניסו איש. לכן הוא חזר ובא היום. המתנו איתו. הגיעו  אנשים אחדים, ואחרי 10 דקות,  החייל הכניס את כולם.  צעיר צולע התאמץ  להשיגם ולהיכנס  איתם.  החייל  אמר לו באדיבות: “שוויה שווי”. בא אדם שהוזמן לשב”כ , אך הוא לא נכנס אלא ניגש  אלינו, תאר את  הבעיה  שלו וביקש  עצה  ומספר טלפון . החיל הורה לו  לקחת מספר ולהיכנס. האיש הסביר שהוא מתעכב כדי לקבל מספר טלפון . החייל האדיב לא האיץ בו ואפשר לו לקבל את מספר הטלפון.  האדיבות הנמשכת השרתה באולם אווירה נעימה והוכיחה כמה קל לתת לפלשתינים  הרגשה טובה.  באו אנשים נוספים.  אחד הבאים סיפר  שביתו גובל במחסום 300. הבית היה שייך לפטריארכיה  וכך גם  האדמה  סביבו. הוא נבנה לפני  1967 , אך זה לא מנע את מדינת ישראל מלהרוס אותו לפני כ 5   שנים. האיש בנה במקומו בית קטן מלבנים וגם אותו הזדרזה מדינת ישראל להרוס. לדבריו, הפטריארכיה פתחה בהליכים משפטיים נגד המדינה  ואם העניין לא יוסדר,  “היא תפנה לאירופה”. (לבית הדין הבינלאומי?)  יעצנו לו לדבר עם “יש דין”.  גם למנועי שב”כ שבאו ופנו אלינו, יעצנו לפי הנוהג הרגיל