בקעת הירדן: מתנחלי אום זוקא ממשיכים להתפשט על אדמה פלסטינית

צופות: 
צביה שפירא, נורית פופר ודפנה בנאי (מדווחת)
12/11/2018
|
בוקר

גשמי ברכה ירדו בשבועיים האחרונים בבקעה. טוב, לא בדיוק ברכה כי כשיורד גשם בבקעה זה בדרך כלל מבול, והוא שוטף וקוצף וגורם לא מעט נזקים. אז מלבד ציצים ירוקים שכבר מבצבצים לצידי הכביש, כל המרכז של מקחול הפך לאגם והאוהלים - של רימא ואשרף וילדיהם, של אחיו יוסף ו-8 ילדיו כמו גם האוהל של הזקנים, נשטפו בזרם העז שניגר מההר. הילדים התעוררו בלב בריכת שחייה , הבגדים, המזרנים , הכל נספג מיםinfo-icon. בעין אללה, אמרה בחיוך רימא. בכל זאת, אחרי חמש שנות בצורת, גשם טוב עשוי להציל את המשקים החקלאיים. לקראת הגשם השני נחפרו תעלות על מדרון ההר שמעל לאוהלים והמים לא חדרו הביתה.

ועם זאת ניכר שהלב הומה בתקווה לעוד ועוד. השבוע יזרעו חיטה  ושעורה ואם תשיג ידם – גם חומוס (שעולה פי שלוש). בחמש השנים האחרונות הם זרעו לריק. באביב שעבר הגיעה החיטה ( שעורה) לגובה 10 ס"מ ונשרפה כליל מהשמש האכזרית של הבקעה.
אצל בורהן לא חדרו מים משום שחפר מבעוד מועד 3 תעלות עמוקות מעל ביתו.

המתנחלים באום זוקא חרשו היום על הצלע המזרחית של שמורת הטבע, מקום בו נוהגים תושבי סמרה לרעות. ברור שמעתה גם אזור זה, שהוא בבעלותם הפרטית, ייגזל מהם. יש על המאחז צו הפסקת בנייה אבל לא רק שהם ממשיכים לבנות (בכל פעם שאני מגיעה המקום גדל ועוד מבנים נוספו לו), הם הולכים ומשתלטים בכוח, בגיבוי הצבא, על עוד ועוד אדמה.

אחר הצהריים ירד על ההר גשם במשך מספר דקות, לא יותר מחמש, וכשחזרנו שצף נחל איתן בצידי כביש אלון שלרגלי ההר. מדהים איך בבת אחת פורצת זרימה חזקה, מסכנת חיים לעיתים.

ביקרנו גם באל פארסיה - קהילת רועים השוכנת ממזרח לכביש אלון ממול להתנחלות רותם. האוהלים והדירים נראים במצב טוב למדי. הבעיה – הם נאלצים לרעות ממש ליד המאהל כי האזור בינם לבין רותם סגור לפלסטינים . צימצום השטח בו מותר להם לרעות הוא קריטי עבורם כי בשטח שנותר אין כבר ולו טיפת עשב. גם פה מתכוננים בסוף השבוע הזה להתחיל לזרוע. חיטה.