ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין

צופות: 
רחל וייצמן (נוהגת), חסידה שפרן (מדווחת)
12/11/2018
|
אחה"צ

בהתחשב בשעות הפתיחה המאוחרות של המחסום החקלאי עאנין, יצאנו מעט יותר מאוחר. נסענו דרך חריש ישר למחסום יעבד-דותן
המחסום השתנה: כמו שהיה נהוג לפני כמה שנים, יש שני כבישים בתוך המחסום, דבר שהכרנו לפני שנים: כביש אחד ממערב למזרח לנסיעה לג'נין וכביש עוקף לבאים מכיוון מזרח (ג'נין) לעמק דותן. הגיוני - לא?

אבל היה עוד דבר שמזמן לא ראינו, היום היו הרבה מאוד חיילים וחיילות, בפינות שונות בתחום המחסום, כולל בבידוק כל מכונית שעברה. רק כששמענו את החדשות ברדיו התברר לנו מה קורה.
חזרנו למחסום ברטעה-ריחן, וכאן הכל היה כמו תמיד: זרימה חזק מאוד של פועלים החוזרים הביתה. מה מתרחש בתוך המחסום, לא ידענו, המצב נראה לנו דחוס ורגיל. המון מגרשי חניה בשני הכיוונים כמו העידו על עליה ברמת החיים של הפלסטינים. 

בגלל החשכה היורדת ויתרנו על הביקור במחסום טורה, ולא ראינו את מכולת האשפה. הוויתור נבע גם מהקדמת השעון. השמש הנוטה לשקוע הזכירה לי את הזריחה הנפלאה שראיתי פעמים רבות בבקרים קרים במחסום. הגענו למחסום עאנין כשהחלה תנועת השבים מהמסיק. חלק מהאנשים הגיעו ברכב (לא כולם נשאו שקי זיתים) וחלק הגיעו ברגל.

.החדשות מהרדיו היו מאד לא נעימות, אבל עכשיו היה יותר ברור לנו מה הולך.