קלנדיה

היה ריק מאדם. רק הלכלוך היה שם.

נהגי המוניות סיפרו לנו שהחל ממחר בבוקר עלול להיות לחץ גדול מאחר שלדבריהם 100,000 (?) איש קיבלו אישורי כניסה לירושלים-לישראל לביקורי משפחות. אם אכן זה נכון, אפילו חלקית, המחסום יהיה מפוצץ בשעות הבוקר החל מ-8 ואילך. ממחר לדבריהם כל מקבלי האישורים יכולים להיכנס לירושלים דרך קלנדיה, אבל לחזור ממחסום זה יוכלו רק אלה שגרים ברמאללה וסביבתה. כל היתר צרכים לעבור או ב"זיתים" או בנעלין. (כל האינפורמציה הזאת כאמור מנהגי המוניות והיא לא כל כך ברורה).

אדם מבוגר ונכדו שחזרו מירושלים לאחר שביקרו את משפחתם בירושלים סיפר כי הוא גר בבית איג'זא ועובד בגבעת זאב. המעבר שלו לירושלים הינו דרך מחסום ג'יב ולדבריו הוא מחסום קשה שלעתים עומדים שם כדי לעבור לכוון גבעת זאב, בין שעה לשעה וחצי. "זה תלוי בחיילים הנמצאים שם"... "יש חיילים טובים ויש אחרים"...לדבריו.

ניסינו להגיע למחסום הרכבים והתקבלנו בצעקות היסטריות של המאבטחים "תלכו מכאן". ההסבר להיסטריה היה שההוראות הן לירות בכל מי שמתקדם רגלית לכיוונם. לבסוף יצא גם מפקד הרכבים שלא ענה על השאלה מדוע רק שני מעברים פתוחים לכוון ירושלים כשהתור ארוך ומתפתל מכוון ראמללה. אמנם כשהגיע הרכב אל עמדת הבידוק המעבר היה יחסית מהיר, אבל זה לא עזר לאורך התור.

בדרכנו חזרה לירושלים, בצומת גבע בנימין - כביש 60, עצרו חיילים ומשטרה את כל הרכבים  מכל הכיוונים כדי להשאיר מרחב פתוח למתנחלים הבאים מכביש 60 להשתלב בתנועה לכיוון ירושלים, דבר שיצר לפלסטינים הבאים מדרום פקק תנועה כאורך הגלות. מה שנקרא- מתנחלים FIRST.