מת"ק עציון: שוט הבירוקרטיה

הדרך: צומת גוש עציון – סטרילית לכניסת פלסטינים ברגל. יהודים עומדים בטרמפיאדות ואין פלסטיני נראה. זה מחיר ההתנהלות הביטחונית. חיילים ומחסומים בכניסות וביציאות ומוניות ומכוניות פלסטיניות נבדקות. לא היו תורים או משהו חריג אבל הנוכחות הצבאית המהודקת מזכירה ליהודים שהם מוגנים ולפלסטינים שהם תחת כיבוש.

המת"ק – היו הרבה מכוניות בחניה אבל באולם כמעט לא היו אנשים ולא היה לחץ או תורים. פלסטיני שיצא במהלך המשמרת דיווח על זמן הנפקת מגנטי: שעה אחת מהרגע שהגיע עד שהלך.

החייל בחלון היה אדיב מאוד, הקצינים היו בישיבה ולא כל כך היה עם מי לדבר בזמן המשמרת אבל אחריה דיברתי עם ראש המת"ק, שהבטיח לטפל במקרה של עובד בית מלון שכבר חודש וחצי אינו יכול להגיע למקום עבודתו כי נפלה עליו  מניעה (מניעת כניסה לישראל). אין מילים לתאר את חוסר האונים של מי שמאבד פרנסתו בהינף יד של השב"כ – כמובן שאין לי אלא את הסיפור של הפלסטיני ואני מחכה לשמוע איך התפתח. נקווה לטוב.

היה שם גם ישראלי ערבי שמשאית כבדה שלו הוחרמה. האיש היה עצבני כי שילם קנס של כמעט 10,000 ₪. אמרו לו שיתקשרו כשיוכל לבוא לשחרר את הרכב. עברו שלושה ימי עבודה ולא התקשרו. הוא הגיע למת"ק ורץ מפה לשם מחלון לשער, עד שפתאום הגיע הרכב של הפיקוח – ומשם אני מקווה שהוא הסתדר. מתסכל שאין עם מי לדבר וקל ללכת לאיבוד בסבך הבירוקרטיה.  האיש אמר שהוא תושב באר שבע וזו הפעם השלישית שמגיע למת"ק לנסות לשחרר את המשאית.

ואחרון "חביב" היה שם צעיר שליווה חבר לתחקיר שב"כ וכשחלף הזמן פנה אלי ושאל בדאגה מה קורה... עד סיום המשמרת שלנו בצהריים הנחקר שוחרר ואמר שהיה בסדר... הוא נראה די נינוח.

על פניו נראה שהשיטה מתוקתקת. אנשים יודעים את מקומם. יחסי הכוח ברורים.  אבל למרות הכל הכיבוש לא נעשה יותר נוח.