קלנדיה

הודעת דו"צ:

"במהלך חג הפורים יוטל סגר ביהודה ושומרון וכן ייסגרו המעברים ברצועת עזה למעט מקרים הומניטריים".

הריקנות שבכניסה אל ובתוך המחסום מספרת את הסיפור של מי שלא נכלל במושג העמום "מקרה הומניטרי" שנתון לשרירות לב המערכת ולא לצורך האנושי של בני האדם לנוע לפי חפצם.

חוקי סגר פורים החריגו את הפועלים באזור התעשייה עטרות לא כמחווה הומניטרי לפלסטינים אלא למען המעסיקים היהודים, בעלי המפעלים שהפלסטינים עבורם הם כוח עבודה זול זמין ואמין.

פלסטינים שפרנסתם באתרים אחרים, שלא בבעלות יהודית, ושמדרך הטבע אינם חוגגים את פורים, לא זכו לפריווילגיית ההחרגה ונשארו מובטלים מאונס.

כ- 20 פועלים שכאלו עמדו מול המחסום ובמשך רבע שעה צעקו את מחאתם.

"אין להם שכל", אמר אבו-מג'די, "איזה סיכוי יש להם, 20 אנשים מול כל הצבא"?

*

הזקנה שוב יושבת על הבלוק שעל יד עמדת החיילים ביציאה ממחסום הרכבים ומושיטה את ידה לנדבה.

האישה ששרדה את הירי, עכשיו היא מושכת את הרגל הפגועה וצולעת בכבדות.

אלו שיושבים בפילבוקס ועומדים מוגנים בבטונדות ולובשים ווסטים קרמיים ואוחזים ברובים ואקדחים, כמו אלו שצופים בפלסמות בתוך המחסום ורואים את כולם ואת הכל,

כולם, כולם מכירים אותה את הקבצנית הזאת,

"לפעמים הם אפילו מביאים לה לאכול ולשתות", סיפר הבחור שהיה עד ראייה לירי.

"עכשיו אמרו לה (צבא? – משטרה?) שתביא את הקבלות על הטיפול הרפואי".

מה שנשאר זה לשאול:

• מי ירה? d
• למה ירה?
• האם מתנהלת חקירה?
• לאן נעלמה הסכין שעליה הודיע דו"צ בפרסום שלאחר הירי?
• מי הם אלו שראו את האישה מחזיקה את התיק בצורה מחשידה (כך בהודעת דו"צ)?
• האם תפוצה האישה?
• האם יתנצלו על הפללת הקורבן?

ואולי ויותר סביר שמה שהיה הוא שישנו והוא שיהיה,

 יורים ומורחים.