דרום הר חברון, סימיה

צופות: 
ויוי קונפורטי (מצלמת), אריאלה סלונים (מצלמת), מיכל צדיק (מדווחת)
11/12/2018
|
בוקר
שני אוהלים שמשמשים לכיתות לצד ההריסות של בית הספר
מפת האזור. הכפר סמוע מצידו השני של כביש 60
מבנה בשלבי בניה סופיים בכפר סימיה
באוהל - הכיתה החלופית: תלמידים מורה לוח.
ק. מספר על השתלשלות היוזמה לבנית 3 כיתות לגילאים הצעירים - ולהריסתו

נסענו לסימיה ,

 כפר קטן השוכן על כביש 60, מעברו השני של הכביש העיירה סמוע.

לאחרונה,  החליטו אנשי הכפר (הפעילים גם ב"לוחמים לשלום")  להקים בכוחות עצמם ביס לילדים הקטנים של הכפר, המסתכנים כל בוקר בחצותם את הכביש הסואן (כביש 60) לביה"ס בסמוע. לאחרונה, שני ילדים נפצעו בכביש בחודשים האחרונים. העיריה ומשרד החינוך הפלסטיני תמך בבניה.

עם סיום הבניה של בית הספר, הגיעו כוחות הביטחון ואנשי המת"ק והרסו הכול ובנוסף החרימו מכוניות."כאן  זו ארץ ישראל ולכם אסור לבנות פה כלום" אמרה להם קצינת צה"ל .ניסו לבנות שוב ושוב הרסו.

ק' מספר לנו בעברית רהוטה את קורות השבועות האחרונים נכון לאתמול:  ביה”ס מתנהל בשני אוהלים קטנים, שולחנות וכסאות, לוח וכמה מורות, שנשלחו על ידי משרד החינוך הפלסטיני, מנסות ללמד אותם. על הלוח המורה כותבת את המילה  שמשמעותה "אתגר". מציירת מפה ודגל והילדים כותבים. האוהלים מפורקים ע"י התושבים בתום יום הלימודים ונבנים בבוקר מחדש.

צה"ל מפטרל השכם בבוקר או בלילה שמא יבנה ביה"ס מחדש. האנשים נחושים לבנות את ביה"ס .

ק' מדבר על רצונם בשלום ובחיים של כבוד הדדי ."ילדים קטנים שפוגשים את הישראלים כהורסים, איזה מבוגרים הם יגדלו להיות? "הוא שואל.

גם  אנחנו שואלות .

הבטחנו להיות איתם בקשר רצוף .

ואני נזכרתי בפסוק: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ...."     ו...אף על פי כן ולמרות הכול"....

The school before the demolition
The ruins
Place of demolition

אחר כך נסעו לחורסה. שם, כמסופר, בנו בלב הכפר פילבוקס ומחסום כדי לנטר את הדרך להתנחלות נגוהות. 

על יד ביה"ס, בצמוד לדיוואן של הכפר, צמח מתחם צבאי ופעמים ביום מציבים מחסומי פתע. בודקים את כולם, יוצרים פקקים ופוגעים במרקם החיים של  אלפי אנשים כדי לשמור על כמה עשרות מתנחלים.

"ממררים לנו את החיים יום ולילה ולא מובן לנו למה", אומרים לנו שם.

תחושות בושה זעם וייאוש .

זה מה  שממלא אותנו בתום המשמרת .

https://youtu.be/1BZqGQJiS7U