ארתאח (שער אפרים)

שחר. יום רגיל.

הגענו לקראת השעה 5:00, כדי לראות איך נמשך עמוס הבוקר, וראינו את המחסום בשיא הפעילות. מגרש החנייה היה עמוס ברכבים מכל הגדלים, הרחבה לידו מלאה אנשים עומדים ומחכים להסעות שלהם. נהגים צעקו כמו בשוק בנסייון למשוך נוסעים ליעדיהם. השרותים החדשים פעילים, שיפור משמעותי בתנאים.

תנועת הפועלים זרמה לתוך בניין המחסום, תוך כדי הפסקות קצרות. צעירים עם מרץ טיפסו כרגיל כדי לקפוץ לראש התור, למורת רוחם הקולני של אלו שעמדו מתחתיהם.

עברנו לצד היציאה, שם ראינו ששתי הקרוסלות פעילות וגם הפשפש הצדדי פתוח. אנשים שתצפתנו יצאו כעבור כ 10 דקות.

שוב בכניסה, ראינו בחור מוחזר אחורה. הוא התקשה למצוא קרוסלה שתסתובב כדי לאפשר לו לחזור לשטח הפלסטינאי; בסוף פתחו את הקרוסלות לזרימת הפועלים פנימה כשהוא עדיין עומד במעבר. לא ראינו מה היה אתו. פגשנו זוג מתנדבים מ EAPPI וקצת דיברנו אתם מעבר לגדר. אחת מהם סיפרה לנו שעד לאותה שעה היא ראתה כ 30 עובדים מוחזרים.

האנשים שבחרנו לתצפית הפעם יצאו כעבור 12 דקות. הפשפש כבר נסגר.

שוב בכניסה, שוב דיברנו עם מתנדבת מ EAPPI. קבענו להפגש אתה בעוד שבועיים. מלבד האנשים שמטפסים בין התורים, ראינו שלשה שהצליחו לטפס מעל לקצה הגג של השטח המקורה, ממגרש החנייה הפלסטינאי. עד כמה שהצלחנו לראות הם הגיעו הישר לרחבה בין הקרוסלות לכניסה לבניין, בלי לעבור בכלל בתור. התור(לקראת שעה 6:00) כבר פחות עמוס ממה שהיה לפני שעה.

גם הפעם האנשים שחיפשנו יצאו כעבור 12 דקות.

מגרש החנייה כבר התרוקן ברובו, נשארו כמה מאות אנשים בשטח. בדרכנו החוצה (6:20) פגשנו זרם של רכבים פרטיים נכנסים, כנראה קבלנים באים לאסוף את הפועלים שלהם.