בית לחם. קטטה בין שני אנשים - חסימה גדולה בתור

צופות: 
נתניה גינזבורג מצלמת ומדווחת. תרגום מאנגלית: שולי בר
11/11/2017
|
בוקר
מחסום בית לחם 0515 בשעה זו כבר יוצא מהמחסום זרם של גברים פלסטינים
מחסום בית לחם 05:15 בשעה זו כבר יוצא מהמחסום זרם של גברים פלסטינים
צילום: 
Natanya Ginzburg
מחסום בית לחם 05:15: ממתינים על המדרכות, מנמנמים, שקועים במחשבות
מחסום בית לחם 05:15: ממתינים על המדרכות, מנמנמים, שקועים במחשבות
צילום: 
Natanya Ginzburg

ב 05:15 זרם של גברים כבר נע ברחוב הראשי וגם המדרכה בשעה זו כבר מלאה בגברים ישנים או יושבים ומהרהרים בשקט אולי בימים טובים יותר, כה רחוקים עד שקשה לזכור אותם.
פלסטיני מתפלל על המדרכה המלוכלכת בשעה חשוכה וקרה זו, שעה שהמקביל הישראלי שלו שוכב במיטתו החמה, מתכנן ללכת לתפילת הבוקר בבית הכנסת המואר הנקי והמחומם שלו. אני רואה קבוצה של גברים מתפללים מול היציאה מהמחסום ותוהה, לְמה הם מתפללים? האם להיעלמותו באחת של אליל השקר להם סוגדים הכובשים, אדוני הארץ? לא יכולתי להביא את עצמי לצלם אותם.

כרגיל, החייל במחסום שוב אומר לי שאיני יכולה לעמוד בפנים. השבתי לו שאנו עומדות שם מאז שהמחסום הזה פועל, ככל הנראה מלפני שהוא נולד, והוא לא התעקש עוד שאזוז משם. המשכנו לשוחח על מזג האוויר, האם ירד גשם או לא...
הצפיפות הקשתה עלי להיכנס לתוך הטרמינל, ואילו לצאת ממנו בסוף המשמרת היה אף גרוע יותר, בגלל קטטה שפרצה בין שניים ואספה סביבה קהל רב. אחד המבוגרים נאלץ לפלס עבורי דרך החוצה, אך הקטטה המשיכה אל הרחוב כך שהיה די מסוכן להיחלץ משם.
בשלב כלשהו הגיע אחד המתנדבים האַקוֹמָנים לדווח שהנשים בצד הפלסטיני של המחסום מתקשות מאוד לעבור (לצד הישראלי) וכי השער ההומניטרי לא נפתח הבוקר. צלצלתי לחנה ברג, שאמרה כי בהנהלת המחסום טוענים שלא היה צורך לפתוח את השער הזה כיוון שרק מעט נשים הגיעו הבוקר.
מכל מקום, גם לקומץ הנשים שהגיעו המעבר היה קשה.
אחרי המראות הללו של הלכלוך, הקור והסבל של הפועלים המצטופפים על המדרכות, חזרתי הביתה וברגשי אשם התיישבתי לשתות קפה חם עם בייגלה בחמאה וריבה שקניתי שם.