עזון, חבלה - "החיילים ממש לא נחמדים"
בכניסה לכביש 55, מצפון לכיכר החדשה, יש דרך שמובילה למחסום חדש, כניסה ויציאה אל קלקיליה וממנה.
לדברי ע. ידידנו מהמשתלה, לפעמים פותחים אותו ולפעמים הוא סגור. אי אפשר לסמוך על המעבר שם.
בכניסה לעזון מרחיבים את הכביש. רכב צבאי חונה שם ומשגיח על התנועה. כשאנחנו מצלמות את העבודות, ניגש אלינו אחד העובדים, ישראלי, ומתחקר אותנו מי אנחנו ומה אנחנו עושות שם, ולמה אנחנו מצלמות. מתוך עיקרון אנחנו מסרבות לתת לו פרטים, ומסתפקות בתשובות סתמיות. בעיקר חשוב לו לדעת מאין אנחנו. כשאנחנו מתחילות לנסוע לעבר עזון, הוא צועק אחרינו- תזהרו, זה שטח אויב.
בעזון שקט. אנחנו פורקות אצל ז. את החבילות לחנות שלו. ז. עובד, לא ברור איך הוא מתנייד לעבודה במרכז הארץ, הקלנועית חונה ליד ביתו, והוא סיפר לשושי שהוא נוסע באוטובוסים.
בנו הצעיר עוזר לפרוק מהמכונית. סוהאד יוצאת ומזמינה אותנו להיכנס לקפה, אבל אנחנו רוצות להגיע למחסום חבלה כשהוא פתוח, לכן מסרבות בנימוס, ומוסרות ד"ש לז. "סלאם עלי אבוכ".
13:20 מחסום חבלה נפתח בזמן
מחסום חבלה פתוח מ 13.20 עד 13.40 . לדברי ע. היחידה שנמצאת שם עכשיו ממש לא נחמדים, בלשון המעטה.
התנועה בשער ערה. כלי רכב רבים מובילים סחורה למשתלות, וגם עובדים רבים נכנסים. יש גם תנועה לתוך חבלה, גם פה מובילים שתילים, לא ברור לאן. העוברים והשבים מברכים אותנו בחביבות. החיילים מתעלמים. השער הקטן משמאל לשער הכניסה לחבלה עדיין חסר. לשאלתי החייל אומר שזה לא משנה, כי השער השני סגור. ואני חושבת שזאת פירצה הקוראת לשב"ח.
אין יותר פרצות בגדר. גדרות תיל בכל מקום אוטמות את המעברים.
בשיחתנו עם עומאר הוא אומר שהחמירו את הדרישות בבידוק במחסום, מבקשים גם מילדים תעודה עם תמונה, ולרוב העוברים אין. ולדבריו החיילת מדברת בחוצפה, והוא אומר: אם לפחות הייתה יפה...