קלנדיה

בוקר רגוע בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. עברנו עם הרכב וחנינו במגרש החניה הצמוד למחסום. מגרש החניה די מלא, וחנינו בשורה הרחוקה מהמחסום. סביב הככר ולפניה כבר תנועה ערה ותורים ארוכים במחסום הרכב. הקיוסק בכניסה למחסום הולכי הרגל עדיין סגור. ברכנו לשלום את מוכר הבייגלה שבפתח הסככה. בפנים 5 העמדות כבר פתוחות ואין תור. הקרוסלה שבקצה המכלאה הקרובה לאקווריום פתוחה, וכל מי שמגיע עובר ומתקדם אל אחת מעמדות הבידוק. בהמשך, כשהחל להיווצר תור החיילת הזהירה ברמקול בכל פעם לפני שסגרה את הקרוסלה. בהתחלה לא הבנו מה היא אומרת, אך אחד האנשים הפנה תשומת ליבנו לכך והסביר שזה חשוב מאוד, כי אם מתקדמים במהירות לעבר הקרוסלה והיא בדיוק נסגרת, אפשר לחטוף מכה.

החיילת הבלונדינית מהמת"ק הופיעה לפתע לקראת 5:30, לא ברור מדוע כי היו מעט מאוד אנשים. היא עזבה אחרי מס' דקות. לקראת 6 היו חילופי משמרות באקווריום. החיילת האדיבה הוחלפה בחייל שהיה כנראה חדש. היו כבר תורים בכל שלושת המכלאות. החייל פתח רק קרוסלה אחת מהשלוש וגם זאת לפרקי זמן קצרצרים. הדבר עורר תרעומת רבה והממתינים החלו לצעוק אליו. התורים הלכו והתארכו חיש קל והחלו לגלוש אל מחוץ לסככה. לקח כמה דקות עד שהגיע שוטר, ניגש ופתח את 3 הקרוסלות והעביר את כל הממתינים. עכשיו נוצרו תורים ארוכים יחסית לפני עמדות הבידוק, אך לפחות האנשים הרגישו שמתייחסים אליהם.

עשינו הפסקת תה בקיוסק, שנפתח בינתיים. כשחזרנו פנימה שוב נפתחו 3 הקרוסלות וכל הממתינים הוכנסו. בהמשך הופיע קצין, כנראה האחראי על החייל שבאקוריום. הוא החליף מילה עם השוטר שישב בחוץ ואז נכנס פנימה וכנראה הסביר לחייל כיצד עליו לתפעל את הקרוסלות. זמן קצר אח"כ הגיע קצין מהמת"ק, אך נותר מחוסר עבודה. לא היה צורך בפתיחת השער ההומניטרי וכל הממתינים עברו, בד"כ בנוחות יחסית, בתור הרגיל. הגיעו גם מאבטח ועוד שוטרת. הכל התנהל על מי מנוחות ולא נוצרו תורים ארוכים. עזבנו ב-6:25.

נסענו לירושלים דרך א-רם. המחסום ליד א-רם  לא היה מאוייש. נכנסנו לירושלים במחסום חיזמה. בשל החופש הגדול התנועה לפני המחסום ואחריו דלילה והגענו במהרה למרכז העיר.