סוסיא, דרום הר חברון
תזכורת: לפני פחות משבוע - ביום ה' שעבר, דיווחנו על הריסת וגזילת סככת מגורים של משפחת ג'בור ליד סוסיא. המשפחה נשארה בשטח ללא
קורת "גג", חשופה לשמש ולחום, המומה מהדרך שבה התנהג הצבא/המינהל כלפיהם, כשבאו ללא התראה וללא הגשת צו כלשהוא. (את הצו נתנו לאחר מעשה!)
הלכנו לראות מה שלומם ואיך המשיכו משם.
מצאנו רק את האשה ושניים מילדיה, הבעל הלך לעבודה. הם הקימו מבנה-סככה-אוהל חדש באותו אתר, קצת יותר מרוחק מהכביש (נאמר לנו
שאם בונים על אותה נקודה זה מזמין הריסה מיידית, כלומר - מנסים להרוויח זמן..)
האשה - אום-אחמד - מספרת שהקימו את הסככה אחרי יומיים-שלושה, ולמחרת בבוקר באו אנשי המינהל, השקיפו עליהם מלמעלה, צילמו, דיברו בטלפון והלכו. היא פחדה והלכה אל השכנים בסוסיא שמעבר לכביש. הילדה הקטנה חלתה מהחום הגדול ששהו בו בלי צל, והגיעה למרפאה עם חום ועדיין סובלת מפריחה על העור. מאז לא שמעו דבר וחיים בחרדה, אבל כמו שאמרו לנו לפני שבוע - זה שטח שלהם, והם לא מתכוונים לזוז ממנו. עם כל מה שעובר עליהם - האם והילדות מאד חביבות, שמחות להכיר, והאשה נדהמת לשמוע שאנחנו ישראליות ("ישראל? אז אתם עשיתם לנו..?" הראינו לה את התג ומוחמד הוסיף הסבר על ההפצה שאנחנו עושות בארץ.. )
עברנו את הכביש וביקרנו גם את עזאם וודחה בסוסיא. עזאם ,כדרכו, מוכן לשוחח ארוכות ולספר ולנתח את המצב ולהביע את דעתו. וודחה הגישה את התה עם זעתר הטעים שלה.
עזאם התחיל את מבצע טיפול השיניים הגדול שלו. בהצלחה.