מחסום קלנדיה אחרי הרמדאן

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Place: 
Observers: 
נתניה גינזבורג, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
11/05/2022
|
Morning

הרמדאן הסתיים ושבנו למשמרת בוקר בקלנדיה. עברנו בנסיעה את המחסום וחנינו בחניה בתשלום בצד הפלסטיני. הגענו בסביבות 6:30. מייד מורגש שהרמדאן נגמר. אנשים שוב נושאים עימם שקיות מזון ומעשנים בשרשרת. הקיוסק חזר למקומו הרגיל. דוכן המזון שב גם הוא וכבר מטגנים שם פלאפל וצ'יפס על הבוקר ומוכרים מיני מזונות. בזולה שוב יש מי ששותה קפה של בוקר. את אבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה, לא פגשנו. המוכר בקיוסק אמר שהוא כבר עזב.

במחסום עצמו הופתענו לגלות ששוב יש תורים ארוכים. אבל כל הזמן התקדמו התורים. לעתים הצטמצמו ולא היו כמעט אנשים בסככה לפני הכניסות לסלאלום, ואז שבו והתארכו.

מעל המגדל הסמוך למחסום כלי הרכב נשמעו לפתע קריאות "ארג'ע לוורא" (חזור לאחור) וראינו לפחות מאבטח אחד שמתקדם ממחסום כלי הרכב אל עבר קצה השטח הסטרילי של מתחם מחסום כלי הרכב. זה השטח שלהולכי הרגל אסורה הגישה אליו, מחשש לפגיעה בחיילים והמאבטחים. מי שמתקרב יורים בו, וזה כבר קרה לא אחת. חששנו שהולכת להיות תקרית, אך לא ראינו מישהו שמתקרב וגם המאבטח נסוג מהר מאוד לאחור.

בינתיים התקרבנו לשער בגדרות התוחמות את מתחם המחסום שיכול לאפשר כניסה מכיוון קלנדיה. השער סגור כבר זמן רב והאנשים רוצים להיכנס ולא לעשות את הסיבוב לכניסה השניה. אז מוצאים דרכים. בהתחלה ניסרו את החלק התחתון של הגדר. אחרי כמה זמן חסם הצבא את הפירצה. עכשיו יש המטפסים מעל הגדר ורבים יותר עוברים בין שלבי הגדר. יש שני שלבים שהפער ביניהם מלכתחילה היה גדול מהרגיל, ודאגו גם לעקם את השלבים ולהרחיבו כדי שניתן יהיה לעבור. "סוורי, סוורי" (צלמי, צלמי) אומר לי אדם שעובר את הגדר דרך השלבים ומסמן בידו לאות וי (V). הוא מברך אותנו: good morning angels ואח"כ הוא עוזר לנו לפענח את הכתוב בהקדשה שנוספה לציור הקיר. בהמשך יאמר לנו מישהו אחר – למה לא פותחים את השער? אם לא פותחים, אז שוברים את הברזל...

מסתבר שציור הקיר שראינו וצילמנו בפעם הקודמת, לא היה גמור. כעת נוספה הקדשה – תושבי כפר עקב הם שעשו את הציור ומקדישים אותו לתושבי קלנדיה. כמו כן נוספה לפחות דמות אחת, ודמויות אחרות שהיו בשחור לבן נצבעו בצבעים. ביו הנתיבים מפרידות גדרות בטון נמוכות ועליהם מיקמו רוכלים את מרכולתם. בזמן שהנוסעים ממתינים בפקק במכוניות ניתן למכור להם קפה ושאר מוצרים.

חזרנו לאזור הסמוך לכניסה למחסום. פח הזבל עולה על גדותיו, אך מסביב יחסית נקי. מאוחר יותר יגיע עובד נקיון ויאסוף את מעט הלכלוך שיש כאן. אך הוא מנקה רק במתחם המחסום ולא מעבר לכך. על קירות הסלאלום של המחסום נותרו קרועים למחצה שלטי הברכה לרמדאן. לא ברור למה לא הסירו אותם.

בשעה 7:10 ראינו שאכן נגמרו התורים שמחוץ לכניסות למחסום והם אינם מתחדשים, ואז נכנסנו פנימה. בפנים היו אנשים רבים, אך נראה היה שרוב העמדות לבידוק חפצים פעילות והתורים התקדמו בקצב סביר. למעלה בגלריה עמד מאבטח ובחן את המתרחש. בזמן ההמתנה הבחנו שהפלסטינים שעמדו לצידנו נסערים ממשהו והראו אחד לשני תמונות בטלפון. שאלתי את האיש שעמד לידי מה קרה והוא סיפר שעיתונאית של אלג'זירה נורתה בג'נין ונהרגה. מראה לי תמונה שלה בטלפון שלו ומספר ששמה שירין אבו עקלה. עד שהגענו לרכב (המעבר עצמו לקח פחות מ-10 דקות) מותה כבר הפך לשיחת היום בכל מהדורות החדשות...