ירושלים בעיר העתיקה

ראיתי סרטון ובו קצין משטרה נכנס בנעליו למסגד באב-אל-רחמה, דורך על השטיחים, דורך על ערכי המוסלמים, וכשמעירים לו שכך לא נוהגים במסגד אומר שהוא יעשה מה שהוא רוצה: 
http://bit.ly/2UvcZL6

מפני שהשחץ הפך לנפוץ ביחסים שבין שלוחי השלטון הישראלי לפלסטינים ומפני שקראתי בעיתון שהמצב בעיר העתיקה מתוח, באתי.

בתמהיל האנושי של העיר המקודשת לשלוש דתות, בין צליינים נושאי צלב עץ שמבטם כמו של מי שירדה עליהם השכינה, לבין מוסלמים שכורעים על קילים ונושאים תפילה לבין יהודים שמרעימים בשירה מלווה בתופים וחצוצרות כשהם מובילים ילד ברמצווה לכותל, צורם גודש שוטרי מגב בעמדות קבועות וארעיות ובסיורים בין וליד כולם כשהם  חמושים ברובים, אלות ואזיקים.

כדי להגיע לבאב-אל רחמה היה עלי לעבור את הרובע המוסלמי, להגיע עד רחבת הכותל, לחצות אותה, להיכנס למתחם אל-אקצה, לחצות אותו בשבילים כבושים ושטרם  נכבשו.

שלא כמו בבתי תפילה מכל דת שבהם הציבור כולו מוזמן פנימה, החשש גובר על הפרהסיה ומי שאינו מוסלמי אינו רשאי להגיע אליו ויכול רק להשקיף ממרחק אל פתחיו.

ואי אפשר שלא להזכיר את המתנחלים שהשתלטו על בתים ברחובו הראשי של הרובע המוסלמי, שקיומם בזכות יחידות שיטור שעומדות לרשותם 24/7, תופעה שאין להגדיר אותה אלא תקיעת אצבע בעין.