קלנדיה
בוקר רגוע בקלנדיה. חזרנו לאחר העדרות ארוכה בשל סגר
הקורונה. הגענו וחנינו בסביבות 6:15. בחוץ השחר כבר עולה. רואים מעט אנשים יחסית בצד הישראלי ותנועה רציפה של אנשים על הגשר להולכי הרגל. בדרך לגשר כבר עצרו אותנו עם שאלות על מנועים שצריכים עזרה ומסרנו פרטי התקשרות של צוות סילביה. השואלים מזמינים אותנו לשתות איתם קפה, הודינו להם אך אנו כאן בשביל לראות מה קורה בצד הפלסטיני.
כאשר הגענו לצד הפלסטיני של המחסום, ראינו שיש שתי כניסות פתוחות שהיו ירוקות כל הזמן. אין תורים בחוץ, כל מי שמגיע נכנס מייד. על גדרות הכניסה נוסף שלט חדש - "מתאים לך ירוק". מתחת לכותרת כתוב – אני בטוב, שכני בטוב, העיר בטוב. ככל הנראה הכוונה לקורונה.
שמחנו לפגוש את אבו רמזי, ידידנו מוכר הבייגלה. מאז שסגרו את הכניסה למתחם המחסום מכיוון מחנה הפליטים קלנדיה וכולם נכנסים מכיוון א-רם (מזרח), הוא עומד ליד הכניסה הזו. גם הוא שמח לקראתנו. הוא עבר את ניתוח הקטרקט בעינו ועכשיו הוא רואה יותר טוב ומודה לכל החברות שסייעו לו במימון. הוא מספר שעבר את הניתוח ברמאללה ובבית החולים שם גם עבר בדיקות מקיפות ואישרו לו שמצבו טוב.
אבו רמזי מספר שכעת הוא מביא פחות סחורה. הוא מגיע בסביבות 4:30 כל בוקר וכבר יש מעט אנשים שעוברים כבר בשעה זו, ונשאר עד שנגמרת הסחורה. כשהגענו כבר נגמרו לו הביצים הקשות וכדורי הפלאפל, וכעת נשארו רק מעט בייגלה. גם הם נגמרו במהלך שהותנו שם. אבו רמזי מספר שאין אצלם קורונה כעת והכל בסדר.
הקיוסק עכשיו נמצא במכונית מסחרית בחניה. פגשנו שם את מוחמד ודרשנו בשלומו. הגז נגמר להם ולכן אי אפשר היה להכין תה. חזרנו אל המחסום. הכל היה רגוע. חיכינו עד 7 ואז עברנו דרך אחת הכניסות הפתוחות ותוך כמה דקות היינו בחוץ.
מייד כשיוצאים מהמחסום בצד הישראלי ממתין לנו גשר הולכי הרגל. ניתן לעלות אליו במדרגות או במעלה משופע. בתחילת המעלה גדר הבטון התוחמת את הגשר צמודה לקרקע והצעירים מנצלים זאת כדי לדלג מעליה ולחסוך את הצעדה לאורך הגשר. הגשר אמנם נועד לבטיחות הולכי הרגל, אך הוא מאריך את הדרך...
בדרך חזרה למכונית שמחנו לראות שהשמש שזרחה בינתיים מאירה את שדה הבור שליד הכביש והוא כולו ירוק וזרוע נקודות אדומות של כלניות פורחות. לצערנו המצלמה של הטלפון לא מאפשרת לצלם תמונה ראויה לשמה...