קלנדיה - שקט עצוב ומתוח של סגר
הורשו לעבור מהגדה לירושלים רק בעלי ת.ז. כחולות, קרי תושבי ירושלים.
אישורי המעבר משלל הסיבות אינם תקפים בימים של סגר
.
מירושלים לגדה התנועה חופשית, אין בודק ואין עוצר או מגביל. כמו בכל חלק אחר של החיים - אין סימטריה בין הכאן לשם.
יש משהו מעורר חלחלה בהיעלמותם הכפויה של כל כך הרבה בני אדם.
הדי הריגת החיילת במחסום שועפאט ריחפו מעל כל ההוויה במקום, בתחושות של חשש אלו מאלו ואלו מאלו.
- אחמד אמר: ירו בה בגלל הנחלנים (כך אחמד מכנה את המתנחלים ואני לא נוהגת לתקן לו או לאחרים את העברית). זה הכל בגלל הנחלנים. אנחנו רוצים שלום, אבל הם גונבים לנו את האדמות, הם נכנסים לאל-אקצה שהיא שלנו והם הורגים אותנו. בגלל שהוא, מי שהרג את החיילת, ראה שהרביצו לבחורה באל-אקצה, הוא בא למחסום וירה.
- עבדאללה אמר: מה שאנחנו רוצים זה לחיות, רק לחיות.
להגדרת אלבר ממי בספר דיוקן הכובש:
"הארץ מתנהלת בקצב חגיו המסורתיים (של הכובש), אפילו הדתיים, ולא על פי חגי התושב: השבתון השבועי הוא זה של מדינת האם, דגל עמו הוא שמתנוסס מעל לאנדרטאות, שפת אמו היא שמאפשרת את התקשורת החברתית: אפילו לבושו, מבטאו, מנהגיו, סופם שיוכתבו לחיקויו של הנכבש. הכובש נוטל חלק בעולם עליון, ואינו יכול לקטוף אוטומטית את פרותיו". (עמ' 38)
כשהיא נישאה בזרועותיו של איש הצוות הרפואי בין אמבולנסים וראשה וידיה נשמטו ללא אחיזה, אפשר היה לחשוב שהאיש נושא בידיו בובת סמרטוטים.
רק כשהושכבה על האלונקה עמה הוכנסה לאמבולנס שבא לקחתה מירושלים, כשכל גופה נפרס לאורכו, לא היה ספק שמדובר בילדה חולה מאד שאיננה מגיבה לסביבה.
היא בת שנה, סיפרה האם שלא זזה מילדתה.
היא סובלת מדלקת ריאות קשה, אמר הפרמדיק.
לא היה ספק שהפעוטה צריכה להגיע לטיפול בבי"ח מהר ככל האפשר, אבל מהר היא לא הגיעה.
אמנם לא עיכבו אותה ולא התעמרו בה, "רק" מלאו את הפקודות וקיימו את הנהלים ועצם הפקודות והנהלים שהם בבחינת מדיניות ואינם נתונים להחלטת הדרג שבמקום הוא לכשעצמו עיכוב והתעמרות.