מת"ק עציון

10.30-12.45

בחניון תשע מכוניות, אולם ההמתנה ריק. לא מבינים למה. מי שמגיע מכניסים אותו מיד, אין זה אומר שיקבל את מבוקשו. בכל זאת אחר כך הגיע מישהו, דפק על המחיצה וצעק: "חייל חייל?"

כבר כמה חודשים שאין כרטיסים מגנטים. לצה"ל אין כסף.

שני אנשים יוצאים עם אישורי מעבר. שניים עם אישור לפגישה בקונסוליה.

איש אחד מגיע כדי לקחת את הרכב שנלקח ממנו, בגלל שהעביר ברזל. צריך לשלם 3000 ₪.

איש אחר מספר שהוא עובד בהתנחלות ביתר עילית. לא יכול לקבל אישור מעבר. "אומרים לי אתה מנוע שב"כ, לא יודע למה, איך לפתור את הבעיה?"

אחר מספר שאשתו חולת סרטן, הוא מנוע ואין לו מושג על מה ולמה. ביקש שאנחנו ניכנס ונשאל למענו, אבל לא נותנים לנו להיכנס. שלומית נתנה לו טלפונים של מי שכותב תצהירים ואת הטלפון  סילביה.

למנוע שב"כ אחר הבטיחו שב-  2015 תסתיים תקופת המניעה. עכשיו אומרים לו שהיא תסתיים ב- 2017. כל פעם דוחים את המועד. האיש שואל "למה עושים לי את זה?"  "כי הם יכולים".

תושב ארטס, לכל אחיו יש אישור מעבר ולו אין.

מגיע מישהו שלקחו לו את הרכב, בטופס כתוב: "עבר מהעבירות המנויות בתוספת השביעית. מה זה אומר? למי יש מושג? פירוט העבירה בלתי ניתן לקריאה, כתב מטושטש לחלוטין.  גם ישראלי היה מזוכה מכתב אשמה בלתי קריא. שלומית נתנה לו מספר טלפון של עורך דין. חייב מכתב סליחה על מה שהוא לא עשה.

מי שצריך להגיע לבית חולים חייב להביא הזמנה מבית החולים.

מגיע צעיר ומציג טופס קנס שקיבל על סך 250 ₪ כי נסע בלי חגורת בטיחות. הסכום כתוב גם במילים: "מאתיים וחמישים שקלים". כשהגיע למשרד הדואר נאמר לו שבמחשב כתוב שסכום הקנס הוא: 7500 ₪ וסירבו לקחת ממנו תשלום של 250 ₪. עכשיו הוא מחפש את השוטר שרשם את הדוח, השוטר איננו. שלומית ניסתה להתקשר למספר הטלפון שרשום על טופס הקנס ונפלה לתוך מבוך קפקאי: "עזרה", "הנחיות מיוחדות" "דוחות", דוח ספציפי", "רוצים לדבר עם נציג", בקיצור "לך תשתגע".

ביציאה, שמחנו לראות בכיכר הגוש דשא ועציצים – הנה יש כסף. רק לכרטיסים מגנטים לא נשאר כסף.