דיר קלעה ודיר סמען - דחיקת הפלסטינים משטחי אתרים ביזנטיים שעומדים על תילם יותר מאלף שנה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
צביה שפירא ונורית פופר (צילום)
10/09/2020
|
בוקר
השער החוסם את הדרך לכרם הזיתים ולאתר
צו בדבר חוק הקרקעות
שלט של קמ"ט שמירת הטבע והגנים
מחכים לז. ליד הכניסה לכנסיה הביזנטית
השער לכנסיה הביזנטית
עץ זית ששורשיו נחשפו עקב חפירות הצבא
בריכת השקיה באתר דיר סמען שהפכה למקווה
השער לאתר דרך התנחלות לשם
צביה ופ בפתח מבנה בדיר סמען

 

ב21  לאוגסט הופיעה בעתון הארץ הודעה מטעם צבא הגנה לישראל שמכריז על :

1. החלטה בדבר רכישת בעלות ונטילת חזקה (אתר חרבת דיר סמען)     

2. החלטה בדבר רכישת בעלות ונטילת חזקה (אתר חרבת דיר קלעה)

דיר סמען ודיר קלעה הם אתרי עתיקות מרשימים ביופיים מהתקופה הביזנטית. קירות עם אבני גזית ענקיות, חלקי עמודים מעוטרים, רצפת פסיפסים, בריכות מיםinfo-icon, הם חלק מן השרידים המרשימים. ביניהם עצי זית עתיקים, ומסביב להם כרמי זיתים.

שני האתרים קרובים מאד זה לזה. בקו אווירי המרחק ביניהם כ 600 מ'.

דיר קלעה נמצאת היום בתחום שיפוט התנחלות פדואל. בעליה החוקיים הם משפחה מדיר בלוט.

דיר סמען כלואה ממש בתוך התנחלות לשם המתרחבת בקצב מואץ. בעליה מכפר א-דיכ.

במסגרת המשמרות שלנו במהלך 4 השנים האחרונות הכרנו את הבעלים של כל אחד מהאתרים הללו ואף ביקרנו בביתם.

בעקבות ההודעה בעתון, החלטנו ולהצטרף לסיור של יוני מזרחי מעמק שווה בתיאום עם ז. בעליו של אתר דיר קלעה ועם פ. שהנו בעלים של אתר דיר סמען.

נפגשנו עם ז. הבעלים של דיר קלעה בצומת דיר בלוט. מבית המשפחה ראינו לפני כ 3 שנים כיצד הדחפורים משנים את תוואי הקרקע, ומכשירים שטחים חדשים לבנייה. עד ביתם הגיעו והפקיעו  שטח חקלאי שאבי המשפחה טיפח.

מהצומת נסענו לדיר קלעה דרך התנחלות פדואל –  הדרך היחידה ברכב. ז. עלה על ההר לכיוון העתיקות בדרכי עפר היות וכפלסטיני הוא מנוע לעבור דרך ההתנחלות. הרגשנו מובכים שאיננו יכולים לקחת אותו איתנו במכונית.

הכניסה לאתר דרך שער חשמלי. סמוך לכניסה שלט גדול של קמ"ט שמירת הטבע והפרקים המודיע  שמורת טבע נחל שילה עילי

ואכן מבט במפת עמוד ענן (המבוסס על מפת שבילי ישראל של החברה להגנת הטבע) אתר דיר קלעה נכלל בשמורה. גם חלק מבתי ההתנחלות כלולים בה על פי אותה מפה.

באתר נפגשנו עם צוות מעמק שווה: יוני מזרחי, הצלם אורי ארליך והתחקירן מוהנד. יחד איתם היתה גם העתונאית עמירה הס.

הפגישה עם ז. היתה  בצל העמודים והקירות של הכנסיה הביזנטית החרבה. ז. סיפר לנו איך המתנחלים השתלטו על האתר, לקחו את רצפת הפסיפס המעוטרת שהיתה שם  והעבירו לחצר  המוזיאון השומרוני הטוב.

הוא סיפר כיצד סבו טיפח את המקום. עצי זית, חלקת ירק, בור מים להשקיה. היה מבלה שם שעות עם עדרו. בחלק מהמקומות הראה לנו סימנים של חפירות שהצבא ביצע בשטח. שורשים חשופים של עצי זית מהווים עדות לכך. המיקום הוא אסטרטגי. תצפית נוף מרהיבה נשקפת משם על הסביבה. נקודה טובה לתצפת לעבר הכפרים הפלסטינים באזור. החפירות שימשו את הצבא כמסתור בזמן שתצפתו לעבר הכפרים.

דיר סמען כלואה בהתנחלות לשם שעוברת תאוצת בניה בשנים האחרונות ומשתלטת על קרקעות דיר בלוט וכפר א-דיכ. בעליה הם תושבי כפר א-דיכ.

האתר הארכיאולוגי דיר סמען נמצא מעט צפונית מעברו השני של כביש 446. עברנו את מחסום התנחלות לשם . לאחריו דרך סלולה עולה במעלה הגבעה. גדר משוכה לאורכה. בקצה שער נעול ובו שקיות נילון עם פמפלטים המודיעים על כוונת ההפקעה. השער חוסם את הדרך המובילה ישירות לאתר.

בביקור קודם נכנסנו לאתר בדרך זו שאינה עוברת דרך בתי ההתנחלות לשם.  פ. ערך לנו בפברואר 2017 סיור באתר העתיקות, הראה לנו את המקום שבו אביו נפטר בעת מנוחה תוך כדי יום עבודה שגרתי. הוא הוביל אותנו בינות למבנים והפריטים העתיקים שנשתמרו והצביע על מקומות בהם הוזזו או נלקחו אבני בניין. בכאב רב הראה לנו חלקת עצי זית, בתחום האתר, שהולכים ונשמדים על ידי העבודות להרחבת התנחלות לשם.

הפעם היות והשער היה נעול חזרנו על עקבנו ונסענו דרך השכונות החדשות של ההתנחלות . עוברים ליד בתים שנבנו ברובם בשלש השנים האחרונות. האתר, בלב השכונה החדשה מגודר ובו  שער חשמלי שנפתח על ידי לחיצה על מתג. התמקמנו במבנה מוצל שתקרתו מקושתת . פ הגיע לשם רגלי בדרך אחרת, יחד עם פירס ופדיה מארגון יש דין . 

פ. המכיר בערך ההסטורי והתרבותי של המקום שהוא בעליו, ביטא את חלומו לשפץ ולשקם את המקום שישמש אתר טיול לפלסטינים ולתיירים מכל העולם שמתענייים בהיסטוריה של פלסטין. הוא מכיר כל אבן וכל פריט, וציין מקומות שמשם נלקחו ממצאים כנראה על ידי רשות העתיקות. הוא משתדל עדיין לעבד  את השטח עם עצי  הזית, למרות קשיי הגישה. (עליו ללכת מרחק לא מבוטל בגלל השער הנעול.  בעיקר הוא מצר על כך שאמו הקשישה הסובלת מקשיי הליכה אינה יכולה לבקר עוד בשטח שאביו היה רגיל לבוא ולעבוד וששם גם מצא את מותו.

הוא הצביע על בריכה תת קרקעית מרהיבה שהגישה אליה דרך נקבה מדורגת בסלע. משם אביו ומשפחתו היו מעלים מים להשקיה. כיום הבריכה משמשת כמקווה לתושבי ההתנחלות.

לסיום תגובת  עמק שווה  (מופיע באתר שלהם)

בשנתיים האחרונות אנחנו עדים ללחץ הולך וגובר של עמותות המתנחלים על המנהל האזרחי ועל קמ"ט ארכיאולוגיה להרחיב את השימוש באתרים ארכיאולוגיים לדחיקת הפלסטינים משטחי C. בעוד שבסוסיא היה בית כנסת וניתן היה להבין את המוטיבציה מאחורי ההפקעה הבחירה להפקיע שני אתרים ביזנטיים שעומדים על תילם יותר מאלף שנה תמוהה ומעידה על התחזקות מגמה זו וכל על התחזקות השפעתן של עמותות המתנחלים על קמ"ט ארכיאולוגיה

סרטון של עמק שווה על האתר   https://alt-arch.org/he/deir-saman