בית לחם (300)

צופות: 
י.ש וקלר אורן(בצד הישראלי) וחנה בר"ג (בצד הפלסטיני)
10/06/2016
|
בוקר

יום ששי הראשון ברמדאן

מספר העוברים בדרכם לתפילה היה קטן בהרבה מבשנים עברו. בין 04:00 ל-10:30 עברו במקום רק כ-4500 אנשים. ביום הששי הראשון ברמדאן יש תמיד פחות מתפללים מאשר בהמשך החודש, אך הפעם בלט מיעוט המתפללים במיוחד. הסגר וביטול אישורי המעבר לתפילה נתנו אותותיהם. ההשקעה בדמי הנסיעה מאזור חברון, רק בכדי לגלות כי אין אפשרות להגיע לתפילה מנעה ודאי מרבים להגיע. מספר הנשים שיצאו לתפילה לעומת מספר הגברים הנמוך בלט מאד. דבר לא נראה מאווירת החג שראינו בשנים "טובות", לא הרבה אנשים חייכו אלינו, והברכות שלנו נענו לא אחת בהתעלמות.

ההקפדה על "הזכות" לעבור היתה מאד חמורה. ראינו הרבה אנשים שנאלצו לחזור על עקבותיהם, מראה קשה ומעציב.

המעבר לנשים הוא די תלול ונשים רבות מתקשות בעליה. היום לא היה חם במיוחד, אך אם מזג האוויר ישתנה נראה הרבה נשים מתקשות בהליכה. אומנם יש מעקה נמוך שניתן לשבת עליו, אך הזוהמה השוררת לידו ודאי לא מזמינה לשבת ולנוח.

האוטובוסים יצאו בזה אחר זה, במהירות.  חברות האוטובוסים צימצמו את מספר הרכבים בהתאם למספר העוברים. זמן ההמתנה לבני משפחה שעברו במסלול אחר היה השנה קצר מבשנים עברו, ודאי בגלל מיעוט המתפללים.

בשטח היו הרבה מאוד חיילים וחיילות, לרבים מהם היה משעמם. אף אחד לא שתה, אכל או עישן מול פני הצמים. לא שמענו הרמת קול או פניה לא מכבדת. באוויר הורגש מתח – ודאי לאור אירועי הזמן האחרון.