חברון: חשוב לי שהילדים הקטנים יראו ישראלים אחרים

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
חגית בק
10/05/2021
|
Morning
שתי אבנים גדולות על הכביש עם רווח גדל ביניהן
מחסום זרוע ברזל על כביש

יצאתי בלב כבד. ירושלים בוערת. ריח מלחמה באוויר ובחדשות אומרים ששלחו עוד ארבעה גדודים לשטחי יהודה ושומרון. זה לא רק עניין סמנטי כשאני כותבת 'הגדה המערבית' והם אומרים 'יהודה ושומרון'. 54 שנים לכיבוש והדור שלא ידע אחרת משתלט על התודעה והייאוש גדול .

ש׳ בן זוגי מתחנן שאזהר ואני מתעקשת על היציאה .כל כך חשוב שהילדים הפלסטינים יראו ישראליות מסוג אחר. ולך תדע מה מונע טרור... קרוב לודאי שכיבוש לא מונע טרור.

ומה היה במשמרת: 

סיפור ראשון - עטאא ג׳ אברי מצטרף למכונית שלנו בצומת בית ענון ואנחנו מחזירים אותו הביתה. הוא מספר שהמתנחל שלא מפסיק לנסות לבנות בית על אדמה פרטית של עטאא, הסתובב שם בלילה לפני שלוש יממות והפחיד אותם. הם מפחדים שישרוף את ביתם .עטאא צלצל למשטרה ואמרו לו שאין מה להגיע כי כל אחד יכול לטייל היכן שהוא רוצה .

סיפור שני - עקב הקורונה אנחנו כבר לא פוגשות את מתנדבי הcpt  (נוצרים לשמירה על זכויות אדם) משוטטים ברחובות חברון .היום להפתעתנו הגדולה ראינו את הכובעים האדומים. נעצרנו לשוחח, המדובר בחבר׳ה מחברון שקיבלו על עצמם את התצפיות במימון הארגון והם מסיירים כל יום. בחור ובחורה צעירים ששמעו עלינו רבות. החלפנו טלפונים וסיכמנו על פגישה קבועה פעם בשבועיים ביום המשמרת שלי .

סיפור שלישי -  הכניסה לכפר קליגיליס שעל כביש 60 היייתה סגורה מאז שהתחלנו את המשמרות. היום היה פתוח. נכנסנו לכפר והגענו דרכו לצומת הכבשים .

בפעם הבאה קרוב לודאי שיהיו שלטי אזהרה שלא להיכנס לשטחי  A .