מחסום הזיתים - יום שישי הראשון של רמדאן

צופות: 
נילי פישר, רונית דהאן, עפרה טנא (מדווחת)
10/05/2019
|
בוקר

מחסום הזיתים. יום שישי הראשון של הרמדאן.

הגענו למחסום ממערב העיר ויצאנו לעבר עמדות הבידוק  שבמזרח. את פני היוצאים מקדם שלט גדול בערבית המברך את העוברים לכבוד החג וגלויות  ברכה נתנות לכל אחד. את חלקן מצאתנו קרועות בדרכנו בחזרה. המעבר התנהל ביעילות ובאדיבות. (כשהתקרבנו שמענו את ההזהרה "לא לדבר איתם!". בסדר, לא דיברנו). כמו לפני שנה פיקח על האופרציה קצין יעיל ואדיב. הוא הסביר לנו שהשנה הורחב תחום הגילים המותרים למעבר לתפילה ולאור גידול האוכלוסייה הצעירה כמות העוברים עלתה. בשעות אלה המעבר התאפשר רק לעולים להר ולא לבעלי רשיונות מעבר (שלא עומדים בקריטריונים של הגיל). אלה הוחזרו.

 במקום הוקמו תורים  נפרדים לנשים ולגברים.  לאורכם נערכה בדיקה ראשונית של המסמכים והתיקים על ידי חילות וחילים  ששלטו במאגר מילים מצומצם בערבית, אבל היה נוכח גם דובר ערביתinfo-icon שיכול היה לתווך כשהיה צורך. הקצין האחראי הקפיד בכבודם של העוברים. בשלב מסוים נוצר עומס מעבר למחסום (כך הוסבר לנו) מאחר שהאוטובוסים עליהם היו צריכים המתפללים לעלות כדי להגיע לקרבת ההר לא עמדו בעומס, והאנשים נאלצו להמתין להם. תחילה הקצין הורה לחילים לנהל את הבדיקות בקצב איטי יותר ואחר כך הוא עצר את המעבר לגמרי, למשך כרבע שעה. יש לציין שהוסבר לעוברים מדוע נעשתה העצירה, וכך תחושת השרירותיות המאפיינת את המעבר במחסומים בוודאי הוקלה. כמו כן בשעה שנהיה יותר חם והעומס גבר, הוא הורה לבודקות ולבודקים לעבור ולנהל את הבדיקה באזור מוצל – מוצל עבור העוברים. הוא הצהיר שהוא פועל כדי שהמעבר יתנהל ביעילות ובכבוד ואכן כך היה. אין זה אומר דבר על עצם קיומם של המחסומים ועל עצם השליטה בתנועה של עם אחד על עם אחר. ובכל זאת, בהנתן התנאים והזמנים ההולכים ונהיים מחפירים, עדיף כך.

בשעת הצהריים הפך המחסום למחסום רגיל. הקצין עדיין אפשר לכמה מאחרים לעבור אבל בשלב מסוים התור היה למעורב לנשים וגברים. אחר כך הגדרות המיוחדות שיצרו את המסלולים פונו, ורק בעלי רשיונות יכלו לעבור. גם אנחנו התפננו. ובשמחה.