ארתאח - אישה אמרה שכמעט נחנקה בדוחק

בשעה 4:03 יוצאים ראשוני הפועלים. כשאנחנו מתקרבות לגדר המערכת, כבר בשעה מוקדמת זו עולות שוועות זעם ומחאה מהצד הפלסטיני. צעירים אחדים מטפסים על הקירות כדי לקפוץ לאמצע התור בסלאלום המקורה. ברחבת הכניסה למתקן, הגדושה אדם – קורא לעברנו אדם, באנגלית: ״צאו לראות מה בחוץ! אנחנו סובלים!״ 
בצד היציאה לישראל אומר לנו דברים דומים אדם שנעצר לידינו. אנחנו שואלות: מה אתה חושב שצריך או אפשר לעשות? תשובתו: 1. לפתוח, לפחות בימי ראשון בשעה מוקדמת יותר מ-4:00. 2. להגדיל את מתקן הסלאלום לפחות פי שניים. המהומות והמריבות הן על הכניסה לסלאלום. 3. להקפיד שרק מי שיש לו ׳אישור פועל׳ וזכאי לעבור בין בין 4:00 ל-6:00 יעבור. רעיון שלישי זה ודאי לא מקובל על כל העוברים, ביחוד בני 55 ומעלה שאינם זקוקים לאישור, אבל אם הם מעוניינים להמשיך לעבוד הם חייבים, להכנס מוקדם…
מתוך 3 אנשים שסימנו למעקב ב- 4:10 אשה עוברת את המתקן תוך 8 דקות, שני גברים – אחד תוך 8 השני תוך 13.

בסביבות 4:30 עדיין לחץ גדול ליד גדר ההפרדה. עדיין קריאות כעס. עדיין מטפסים כדי לעקוף את התור. בחרנו שוב 3 אנשים למדידת זמן השהות בתוך המתקן. אחד עבר תוך 11 דק׳ שני 18 דק׳ ושלישי – 25 דק׳. כשהיינו בצד היציאה חלפה לידינו אישה שאמרה שכמעט נחנקה בדוחק, ונעצר אדם שדיווח שידו כמעט נתלשה… 
יום במיוחד קשה?

אחרי 5:30 פגשנו קבוצה ממכינת הנגב בהדרכת יעל סדן ורעיה. כששהינו אתם ליד גדר ההפרדה הגיע שומר ודרש מאיתנו לחזור חזרה לרחבה. מתברר שרוצים שנבקש אישור מסודר לבקור קבוצות באזור, למרות שזה בפירוש שטח ישראל ומפעילי המחסום אזרחים… מנהל המשמרת יצא אלינו, יעל קיבלה טלפון שלו לתיאום ביקורים, ניצלנו את ההזדמנות לבקש שיפתחו את המתקן מוקדם יותר, לפחות בימי ראשון.