משמרת למובלעות צפון ירושלים

משמרת למובלעות צפון ירושלים

יצאנו כדי לברר מיקום מדויק של מחסומי המובלעות של כפרים פלסטיניים בצפון ירושלים שבהם חיים עשרות אלפי תושבים פלסטינים המוגבלים במעבר לירושלים וגם לגדה, וכן לשטחים חקלאיים ולכפרים סמוכים. משמרת קצת טכנית. לא פגשנו הרבה אנשים.

על הדרך התברר לנו גם שהמחסומים העיקריים באזור לא נסגרו בגלל הקורונה. כנראה שהפועלים הפלסטיניים חיוניים מאוד לכלכלת ישראל וניתוק מהגדה אינו אפשרי. המסקנה המתבקשת היא שחייבים לחסן את כל תושבי הגדה – גם מבחינה מוסרית, גם מבחינת האחריות החוקית של הכובש לתושבים הכבושים וגם מבחינת התלות של ישראל בעובדים הפלסטיניים.

7:00 מחסום רמות

המחסום הזה, שחברותינו נכנסו דרכו ב-2011 לבית איכסא ומובלעת בידו הפך לחסימת בלוקים ומרחוק נראתה חסימה נוספת בשער מתכת. כך נחסמה סופית הדרך מהכביש הראשי 446 (רמות-גבעת זאב) לבית חנינא א-תחתא, כפר שצורף למובלעת ביר נבאלא החסומה מכל צדדיה. המובלעות האלה, שכבר הפכו לשגרה, כל כך לא טבעיות, כל כך משנות חיים של אנשים לרעה. האם זה באמת הכרחי?

מחסום בית איכסא

לכפר בית איכסא הצמוד לשכונת רמות אלון. יצרה מדינת ישראל מובלעת מיוחדת משלו – אף כי הוא אינו חסום בגדר ההפרדה, מעשית הוא מופרד בוואדי עמוק ובחסימות משכונת רמות, מירושלים וממובלעת ביר נבאלא; ויש הפרדה גם משטח הגדה ומהכפרים הסמוכים באמצעות גדר אלקטרונית וחסימות מן מהכפרים הסמוכים – בידו, בית איג'זא (הנמצאים מעבר לגדר ההפרדה). אל הכפר עוברים רק תושבי המקום (רבים מהם בעלי תעודת תושב ירושלמית) או בעלי היתרים מיוחדים קצובים

למה כל זה? קראו על הסיבות לניתוק והשלכותיו בלינק:

https://www.btselem.org/hebrew/freedom_of_movement/20160817_isolation_of_beit_iksa

מחסום הר שמואל

עוד מחסומי ניתוק: הכביש בין נבי סמואל למובלעת בידו והכפרים הסמוכים לה חסום בשלושה מחסומים ברצף: הראשון מנתק את נבי סמואל מאדמות חקלאיות השייכות לתושביו וממובלעת בידו; השני – סגור תמיד, מנתק את בידו והכפרים הסמוכים מהדרך הפנימית המובילה לבית איכסא; השלישי הוא מחסום פעיל על מכשול ההפרדה ויוצר את מובלעת בידו ו-6 הכפרים החסומים.

ביקרנו במחסום הראשון, הקרוב להתנחלות הר שמואל. לפניו מוצבות גם בטונדות החוסמות מעבר רכב, אבל יש פרצה שדרכה עוברים ברגל פועלים ובעלי היתר ותעודות כחולות לירושלים. צעדנו דרך הפרצה למחסום השני וצילמנו. לא הגענו לגדר ההפרדה ולמחסום השלישי.

מחסום בידו

שער סגור על גדר ההפרדה, שמתחתיו כביש "מרקם חיים" לפלסטינים, שהוא החיבור היחיד בין מובלעת בידו והכפרים הסובבים ובין ביר נבאלא (מובלעת אף הוא), ממנה אפשר להגיע לקלנדיה ולרמאללה. על פי התצפית שעשינו מלמעלה, התנועה בו ערה. הדרך שעושים תושבי המובלעת לרמאללה ולירושלים דרך מחסום קלנדיה ארוכה עד מאוד. אפילו אלה שעבודתם בישראל נמצאת ממש מול כפריהם, מעבר לחומת ההפרדה, נאלצים לעשות סיבוב של כ-20 ק"מ ועד 360 מעלות כדי להגיע למקום העבודה. גם הדרך לרמאללה התארכה מאוד.

גבעון החדשה

ההתנחלות הנ"ל נבנתה על אדמות שהוכרזו אדמות מדינה, ורובן היו בבעלות הכפר בית איג'זא. ההתנחלות לא אבתה לשחרר אפילו בית מרוחק אחד מבית איג'זא, והקיפה אותו בחומה ובגדר מכל צדדיו, ובנתה ממש לצדו בתים לתושבי ההתנחלות. דיברנו עם ילדה ששיחקה בחצר, והיא סיפרה שהיא לומדת בבית איג'זא. תושבי הבית האומללים צריכים שחיילים יפתחו להם את השער לכל צורך בחייהם המתנהלים בכפרם שמעבר לגדר.

מחסום גדול ופעיל במכשול ההפרדה בין ביר נבאלא לגבעת זאב. עוברים בו רק פועלים עם היתר עבודה בגבעת זאב. רצינו להיכנס לביר נבאלא ולצאת בקצה השני בכפר עקב ומשם לקלנדיה ולחיזמה. אך איש הביטחון הודיע שהכניסה למובלעת ביר נבאלא אסורה לתושבי ישראל משום שביר נבאלא היא שטח A האסור ומסוכן לשהות של ישראלים. הסברנו לו שזה לא נכון, שביר נבאלא אינה בשטח A אלא בשליטה ביטחונית ישראלית, ושהמובלעת נוצרה כדי להוציא מדמוגרפיית ירושלים כמה שיותר תושבים פלסטינים בשטח שהיה מאוכלס בצפיפות. הוא היה מופתע מאוד ואמר שיסתכל באתר שלנו.

הכפר קלנדיה

הקפנו את ביר נבאלא ונסענו לצפות מן הכפר קלנדיה בחומת ההפרדה באזור כפר עקב ובשדה התעופה הישן של עטרות. חזרנו דרך החומה שעוקפת את א-ראם (שנחסמה לחלוטין מישראל) וחזינו בקניון חדש – קניון עטרות. משמש את תושבי בית חנינא, שועפאט וגם נווה יעקב.