דרום הר חברון, סימיה
דו"ח קבוצת הנגב דרום הר חברון
יום א' בבוקר, עומס כבד ודוחק נוראי. גם כביש 60 עמוס בתנועה ערה מאוד, כנראה בגלל חנוכה. הרבה מכוניות של ישראלים נוסעים בכיוון באר שבע. מחסומים ובדיקות מעבדה ועד אל פוואר.
בקרנו בעיקר בכפר סימיה, אפוא שנהרס בית ספר ביום ה' שעבר (06/12/18 וראו דו"ח מאותו יום).
הבנין של בית הספר ממוקם קצת מחוץ לכפר והיה אמור לשרת כ-25 ילדים. יש לציין שהכפר מחולק לשניים על ידי כביש 60 הסואן ובחלק השני, מעבר לכביש, יש עוד בית ספר. אין מעבר חצייה או רמזור בין שני חלקי הכפר כך שלשלוח ילדים מחלק אחד לשני הוא מסוכן ביותר.
פגשנו את המורות לערבית, מתמטיקה ואנגלית וכמה מנשות הכפר. היה קור כלבים על הגבעה. ישבנו במעגל בתוך שאריות הבניין וערמות חומרי בנייה. חומר בנייה אחר הוחרם בזמן ההריסה. המורה לאנגלית, בחורה צעירה מדורא, תרגמה וסיפרה שלמחרת (.12.10.18) הם יתחילו ללמד במקום למרות ההריסה. הוקמה מין יריעת בד שנותנת קצת הגנה ממזג האוויר, אבל התנאים קשים מאוד שם. המורות מגיעות מדורא ומכפרים האחרים בסביבה.
במשך הביקור הגיעה משלחת ממשרד החינוך הפלסטיני ואנשיה הבטיחו להתלונן מול הישראלים (!!) וצילמו את ההריסות מכל עבר. אחת הנשים במשלחת בירכה אותנו על זה שבאנו אבל שאלה מה נוכל לעשות כדי לעזור. מצב עגום.
אולי רעיה ירון יכולה לשכנע את גדעון לוי לכתוב על ההרס?