דרום הר חברון, חברון

צופות: 
לאה
09/11/2020
|
בוקר
מרכז מיתרים
החממה בסימיה

1. בדרך החלטתי לראות מקרוב את מרכז מיתרים. מכביש 60 פונים ימינה לכיוון סוסיא, מיד בפינה כניסה. מתחם גדול של מבני תעשיה, מרכול גדול, ומבני המועצה האזורית דרום הר חברון (תמונה 1). המתחם מטופח כמובן. השם מיתרים נועד לצרוב את התודעה שמוחקת את הכיבוש, מיתר ודרום הר חברון היינו הך. כך זה אכן בתודעה של הציבור הדתי הלאומי באזור, בית יתיר ומיתר ממש מאותו השורש, הכל בסדר.

2. ביקור בסימיה. כאן הרסו את שני המבנים, המשתלה וגם פינת החי. תמונה 2: עכשיו בונים במרץ חממה מעל השדה שמעבר לבור המים. יהודים בונים את הארץ זה מצויין, פלסטינים בונים את הארץ זו בעיה.

3. ביקור אצל האמא של עטא ג'עבר ואחותו (עטא לא בביתו בעל הגבעה מעבר לכביש). ברור כי כביש 60 כאשר נסלל כעוקף חברון, נסלל על אדמות המשפחה. הנגיסה המתמדת באדמותיהם נמשכת, הרי היקב למעלה נבנה על אדמותיהם והמעבר שלהם למעלה נחסם. לאחרונה הורחבה צומת הכניסה לקרית ארבע. עבודות החפירה כיסו יבולים באבק שהרג אותם. ננגסו מאדמותיהם בערך 5 מטרים, ללא פיצוי. כאשר הורידו את האדמה החקלאית כדי לסלול כביש, הם ביקשו לפחות את האדמה הטובה הזאת לשדותיהם האחרים, לא נענו, זה נגנב מהם. כמו כן נפגעה צנרת ההשקייה לשדות ומאז ההשקייה רק מהבור אשר תחת הבית. בנוסף, לצד שביל הכניסה לבית יש כרם, ממנו גנבו המתנחלים המון פרי יקר תוך חבלה והרס, לכן עטא הקים שם גדר אסקורית בניסיון להגן על הכרם. מ. מצביע על הבית החדש ליד הבית הישן ומספר כי עטא שילם עשרות אלפי שקלים שוחד למתנחלים כדי שלא יהרסו בית שהוא בנה על אדמתו הפרטית. מ.ש.ל.

4. בכניסה לקרית ארבע, 2 מודעות חדשות. שני החיילים שם מתעניינים למה אני מצלמת. אני אומרת שאני ממחסום ווטש. התגובה נרשמת על פניהם אך אינם מגיבים במילים. אני מתעניינת מאין הם. אחד ממושב בנגב המערבי, מתפלא שאני בכלל מכירה את המושבים שם ויודעת איפה זה. השני מסכנין, שואל אם אני יודעת איפה זה. המלצתי לו לעשות לחברו סדרת חינוך על מה שקרה שם ביום האדמה הראשון. אין תגובה.

5. בהמשך היום אצל ילדיי בגוש עציון מצאתי את חוברת הכרומו "הלב עם חברון, גיליון מיוחד לכבוד שבת חברון" (שבת פרשת חיי שרה הבאה עלינו לטובה) שצורף למנויי מקור ראשון. החוברת מלאה וגדושה, להלן כותרות המאמרים: פעילות עמותת מחדשי הישוב היהודי בחברון, פעילות עמותת הרחיבי מקום אהלך (קוני הבתים מערבים כלומר גואלי הבתים), לזכרה של הרבנית מרים לוינגר ז"ל, לא מוותרים על זכות אבות - למרות הכל, תקופת חגים מיוחדת ועצמתית במערת המכפלה, תצלום אוירי של חברון רבתי ובו ציון כל ההתנחלויות היהודיות בעיר, המו"מ והשיפוץ הסודי - איך נרכשו הבתים בחברון, בשורת גאולת הרובע היהודי העתיק בחברון (ה"שוק"), וירשתם אותה וישבתם בה כולל ציטוט של אוסישקין מגואלי אדמות עמק חפר. הכל עם תצלומים שוקקי חיים צבעוניים. ואכן, במגרש החנייה הגדול בין בית המרקחת, ביהס לבנות, וביהס לבנים, בית המכפלה ומערת המכפלה, חלק גדול כבר מגודר, מ. זוכר שזה נועד לבנות אוהל אירוח ענק לשבת חיי שרה הקרובה. 

במעלה הרחוב ליד המכולת בתל רומיידה, תכונה מיוחדת, גברים חטובים בחליפות תפורות היטב ואפילו אישה אחת מדוגמת כנ"ל משוחחים בדבוקה עם פלסטינים תושבי הרחוב. ענדתי את תג מחסום ווטש והראיתי לכולם. מ. מזכיר לי כי אנחנו ארגון זכויות האדם היחידי שממשיך לקיים כאן סיורים בתקופת הקורונה. אנשי הביטחון האטומים מתרצים בסוף להסביר כי זהו ביקור מטעם שגרירות ארה"ב. אני לא מתאפקת ואומרת להם באנגלית כי עכשיו עם ביידן צריך להחליף את שגריר ארה"ב בישראל שאינו אלא יהודי ימני עם מנטליות של מתנחל. לא ציפיתי לתגובה אבל אחד מהם כן הגיב, "יהיו שינויים אבל זה לא תלוי בי." המכוניות השוות שלהם יורדות מתל רומיידה, החבורה יורדת דווקא ברגל. איננו יודעים אם ביקור זה כלל גם ביקור אצל המתנחלים.