בקעת הירדן: הצבא מחרים רכוש של פלסטינים ומאלץ אותם לשלם עבורו

צופות: 
רחל א' (מצלמת), רינה צ' (כותבת) ושלוש אורחות פלסטיניות מצפון הארץ
09/11/2019
|
בוקר

לפני כחודש, ב-.2019 8.10) נסע ד' (מקהילת ראס אל אחמר) באזור מגוריו על הטרקטור-שופל שלו שעליו פרנסתו. חיילים החרימו את הטרקטור בתואנה שהוא נכנס לשטח אש. מאז הוא מנסה לברר כמה יעלה לו לפדות את הטרקטור, כי זה הנוהל – מעקלים לך פירושו שתשלם. הקנס יהיה בוודאי בגובה אלפי שקלים. זאת ועוד, על כל יום שהמינהל האזרחי "שומר לך" על הטרקטור – הקופה רושמת והקנס עולה. הוא פנה הרבה פעמים, אפילו הגיש תלונה ואין תשובה. ובינתיים אין לו פרנסה.

הסבר: ב- 77% משטחי C בבקעת הירדן אסור לפלסטינים להתגורר. בתוכם 45% הם שטחי אש, שאפילו הכניסה אליהם אסורה. רוב קהילות הרועים בצפון הבקעה, כ-1500 נפש, גרים ורועים בשטחי אש. כלומר: על פי החוק (הצבאי) מותר כל יום להרוס את בתיהם, לגרש אותם ולעקל את כל רכושם. אבל אם יעשו את זה לכולם - זה לא יראה טוב בעיני העולם. יקראו לזה "טיהור אתני". אז הם ממררים את חייהם בכל מיני דרכים עד שיעזבו בלית ברירה. אחת הדרכים היא החרמת טרקטורים, עוקבי מיםinfo-icon וכדומה, והטלת קנסות כבדים בתמורה להחזרתם. צריך לזכור שזו אוכלוסייה מאוד ענייה, שחיה בתחתית הסולם הכלכלי. לדוגמה: שכר יום עבודה, בלי שום זכויות סוציאליות, נע בין 60-80 שקל.

ב-.2019 .11,  נתקל ל' מקהילת ירזה בחיילים, בזמן שנסע בטרקטור שלו. הם לקחו ממנו את הטלפון, את תעודת הזהות וגם את רישיון הטרקטור וציוו עליו להתייצב עם הטרקטור בהתנחלות בקעות, שם מוצבת יחידה צבאית באופן קבוע. כלומר, הוא יביא להם את הטרקטור כדי שיעקלו ממנו...! בתוך תעודת הזהות היו שטרי כסף (מי שסיפר לי לא ידע כמה כסף). הוא לא מאמין שהכסף יוחזר. איני יודעת כיצד נגמר הסיפור.

הרועים אינם יכולים להתקיים ללא הטרקטורים. המאהלים שלהם נמצאים בין ההרים ואין דרכי גישה. הטרקטור הוא כלי הרכב היחיד (מלבד חמור או סוס) שאיתו אפשר להגיע לכביש ראשי, לבתי ספר, למרפאות, לקניית מצרכי מזון ובכלל לשמור על קשר עם העולם. בעיקר בחורף, כשהדרכים בוציות. והחורף היא התקופה המועדפת על המינהל להפקעות. בחורף 2018 הופקעו מתושבי ראס אל אחמר 9 מתוך 11 הטרקטורים של בני הקהילה, וכך הם נשארו בלעדיהם במשך כמה שבועות. אולי ישברו ויעזבו.

הפעם התלוו אלינו שלוש נשים פלסטיניות מאחת הערים בצפון הארץ. מ' התלוותה אלינו לפני מספר חודשים. מאז היא הביאה את משפחתה להכיר משפחות רועים בבקעה. בנה עורך הדין עזר לאחת המשפחות בבעיה עם השלטונות. היום היא הביאה עוד שתי חברות וגם הן הבטיחו לשמור על קשר.

הקשרים בין תושבי ישראל הפלסטינים לבין קהילות הרועים תורם לשני הצדדים. התרבות המשותפת, העבר המשותף והיחס המפלה של  הרשויות - מקרבים ביניהם.