מקאמים באיזור שכם, דיר אל חטב

צופות: 
נהג של חברת ונציה , אורח בומה ענבר , אירית סגולי מדווחת .
09/11/2016
|
בוקר

מטרת המשמרת: השגת מידע על  שני מקאמים הממוקמים  על רכס ג'בל אל-כבירה, מזרחית לשכם  ולבחון את שאלת הנגישות של הפלסטינים אליהם. מראש תוכנן ביקור באתרים ביחד עם הפלסטינים ועריכת ראיונות וידיאו איתם בנושא.

מידע מאתר מפה: "ג'בל כביר מתנשא בין בקעת שכם בדרום –מערב ובקעת נחל תירצה בצפון מזרח. אורכו של ההר 7 ק"מ, משייח בילאל בצפון –מערב לשייח כמאל בדרום מזרח. "

1. מקאם  שייח  בילאל איבן רבח שהיה המואזין הראשון באיסלאם  כלוא בשמורת הטבע והגנים  בשם "שמורת הר כביר" אשר אליה ניתן להגיע רק למי שבעל אישור כניסה להתנחלות "אלון מורה". אין דרך אחרת  או נפרדת למקאם ולהתנחלות. לפני 1983 שבילי עפר  חיברו בינו לבין כפרי הסביבה  דיר אל חטב, עזמוט וסאלם וכמובן שכם.

A door in the new mosque in Dayr al-Hatab_0.png
A door in the new mosque in Dayr al-Hatab

 

 2.  מקאם שייח כמאל בדרום הרכס סמוך לבית דג'ן נמצא בשטח פתוח שבו כמסתבר משתמש הצבא   לאימונים. מצבו חמור והוא כמעט הרוס  עד היסוד. לדברי  השלושה איתם יצאנו מדיר אל חטב – הצבא הוא שהרס אותו ומונע מהם לשפצו. לאורך הדרך ובתצפית עצמה הצביעו  בדאגה לעבר הקרוון החדש של "גבעות סקאלי" שניבט לוטש עיניים לקצה האחרון של הרכס.  

אל שני מקאמים אלו נהגו בני הכפרים: דיר אל חטב, עזמוט, סאלם, בית פוריק ובית דג'ן בנוסף על בני העיר שכם לעלות לרגל ולקיים טקסים עממים ודתיים שונים. מידע רב בנושא אצור בראיונות הווידאו שנערכו בערבית  וטרם תורגמו. ככה שהדו"ח בהכרח יהיה חלקי ויתבסס על מה שפגשתי וראיתי.

א. מדיר אל- חטב פועל מזה שנים עם בומה ענבר למטרות הומניטריות ואתו  תואם  המהלך מראש.  א. שכילד  ביקר וזוכר היטב את שייח בילאל רצה בכל מעודו לבקר בו שוב. ניסינו לעבור את מחסום ההתנחלות ללא הצלחה : "תעודת זהות  בבקשה" וזהו. בומה שסמך על קשריו הטובים עם גורמים עלומים בשבילי בצה"ל ובממשל הצבאי -צלצל וצלצל לזה ולזה - אך ללא הועיל. הסתובבנו וחזרנו בכביש האפרטהייד שנסלל לצורכי ההתנחלות ואורחי השמורה.

הכביש נסלל בלב  כרמי זיתים ובכללם הכרם המשפחתי של א. משני ציידי הכביש נראים עצי זית עקשניים שמסגירים את לשונו של כובש הנחוש ואדיש לשפת התרבות החקלאית המקומית: טרסות שנבנו במדרון במיומנות רבה. לשריד מהכרם המשפחתי תואמים  3 ימי מסיק בלבד. מי המעיין השופע מההר שהובלו  בזמנו בצינור לדיר אל-חטב עכשיו נעצרים בשתי בריכות השכשוך שלמרגלות ההתנחלות.

Ein el-Kabir near Dayr al-hatab.png
Ein el-Kabir near Dayr al-hatab.

שבנו לדיר אל-חטב. השייח של הכפר נתן ראיון מפורט לגבי מקאם שיח בילאל (450 מ. אדמות ווקף) ויצא  ביחד אתנו  מורה מהכפר ומארחנו בדרך  לשייח כמאל. מארחנו  חילוני לחלוטין שאינו מבקר במסגד של הכפר - סיפר שהוא פוקד את מצפה שייח כמאל כמעט מדי ערב.  המצפה משקיף לוואדי פרעה, הוא פיסת הטבע הפתוחה  האחרונה באזור. "לקחתם לנו את הים לפחות כאן אני יכול להירגע." אמר  א. שהוא מסורב כניסה לישראל משום שהוא אח שכול. הכרות בינו לבין  בומה שהוא אב שכול החלה סביב "פורום  משפחות שכולות". בומה "איש שלום" כך הוא מגדיר עצמו פועל באופן עצמאי לסייע לחולים מעזה בעיקר וכל סיוע הומניטרי לפלסטינים.  "לא רציתי להיות אב שכול מחמד" אמר בהקשר מסוים.  יצאנו בדרך הררית מרתקת כשאנחנו עוברים מכפר לכפר עד שהגענו לבית ד'גן. בשולי הכפרים יש בניה ברמה שטרם ראיתי בגדה: ארמונות מפוארים מוקפים בחומות מצועצעות ממש  "אלף לילה ולילה" הוליוודי. ביקרנו בשני המסגדים של דיר אל -חטב הישן מכובד למדי והחדש שהולך ונבנה הוא ברמה שרק באיסטנבול ראיתי מסגדים בעלי כיפה וחלל פנימי ללא עמודים תומכים – כה גדולים.

הביקור במסגד הנבנה והמעורר גאווה בדרך לקבר השייח כמאל ההרוס ועל רקע מניעת הגישה לשייח בילאל עורר סערה רגשית גדולה אצל הפלסטינים מדיר אל חטב. הסמרטפון שלי עם תצלומי מקאם השייח בילאל נחרש שוב ושוב. במשך כל הדרך בחזרה לדיר אל חטב ישבו השייח והמורה מאחור ודפדפו בכל התצלומים הרבים של מקאמים נוספים בגדה ושאלו שאלות רבות. אני ביקשתי אותם לאתר תצלומים היסטוריים שבהם נראים המקאמים במצבם השלם והפעיל בכדי שנוכל לבנות את הידע להגשת שתי תביעות האחת מרשויות הממשל הצבאי (ורשות הטבע והגנים) שמירה על האתרים והנגשתם לפלסטינים שלהם הם קדושים.

The view from maqam Sheikh Kamel.png
The view from maqam Sheikh Kamel

 

לסיכום :

התמונה שעולה מביקור בשמורת "הר כביר"  מקבילה במובנים רבים לתמונה  שעולה מביקור בשמורת "אלות אטלנטיות  (ג'בל אבו איסמעיל  ומקאם אבו איסמעיל) ולתמונה בשמורת "אלוני יצהר" (ג'בל סלמן אל פארסי ומקאם סלמן אל פרסי).בשלושת התמונות מצטיירת תמונת התרבות הפלסטינית הכפרית  מדורי דורות במלא יופייה והשתלבותה בטבע ובנוף. תמונה שכוללת  מקאם קדוש בראש ההר, מעינות, חקלאות טרסות במורדות ההר בניה מותאמת ועדרי צאן גולשים מההר לבקעה. מאידך היא חושפת את הרגע ההיסטורי של הכיבוש וגזל וההרס הברוטלי של  ההרמוניה שהתקיימה במקום.

Inside the new mosque in Dayr al-Hatab.png
Inside the new mosque in Dayr al-Hatab

אדוארד סעיד מאפיין בספרו הידוע "אורינטליזם"  את הקולוניאליזם המערבי בהתבשמות מניחוחות המזרח ובאדישות כלפי גורל בעליו.  אפיון שהיה תקף לישראל של 48 אך לא להיום.ולא למתנחלים בגדה. המתנחלים  חפים מכל אורינטליזם. הברוטליות שבה הם מנכסים  לעצמם, ללא שום סנטימנט תרבותי - את האדמה הפוריה, המעיינות השופעים ואת פסגות ההרים הוא זן חדש של קולוניאליזם. ניתוח הפעולות והתפקיד של "רשות שמורות הטבע והגנים" שמועלת ביעודה המוצהר לשמור על ערכי תרבות וטבע ראוי לחשיפה.

הצעה: סיור לציבור הרחב לשלושת שמורות הטבע והגנים הנזכרות באזור שכם- במסגרת סיורי מחסום ווטש. ההיכרויות עם פלסטינים שיצרנו בבורין ובדיר אל חטב  והראיונות שנמצאים בשלבים שונים של תרגום ועריכה יוכלו להוות בסיס לסיורים אלו ולמפגש עם הפלסטינים המנועים מלעלות להרים ולמקאמים הקדושים להם.