מת"ק עציון

למרות  הסגר והגשם  הגיעו  אנשים  למת"ק בזה אחר זה:
אשה עם ילד הוכנסה מייד. אחריה הוכנסו שלושה אנשים,  שבאו לבקש היתרי מעבר לבית חולים. יצא  בחור צעיר וסיפר שביקש אישור כניסה לישראל לאחיו, חולה סכרת, שסובל מבעיה קשה ברגל  והופנה  מבית החולים בבית לחם לבית החולים מוקסד בירושלים המזרחית וביקש גם אישור בשבילו ללוות  את האח.  הוא קיבל אישור כניסה  ואילו אחיו החולה לא  קיבל אישור כניסה (!). פנינו לחנה ב' והעברנו לו מספר עצות מעשיות ממנה. פנה אלינו בחור גבוה  (ורזה מאד),  וסיפר שהוא “מנוע משטרה ל-100 שנה”. הוא מנסה ולא מצליח לקבל מהשוטר במת"ק את  הטופס  הממוחשב  שיאפשר  לו  לברר על מה הוא מנוע ולטפל במניעה.  הוא המשיך לדבר ולתאר והיה כל כך מיואש  שבסוף דבריו  אמר: “אני כבר לא רוצה לעשות שום דבר”.  באשנב ישבה חיילת שדיברה אלינו בתוקפנות ולא הייתה  אדיבה במיוחד כלפי הפלסטינים.