בית לחם (300)
9:00 – 11:00
המון אנשים עוברים, זרם בלתי פוסק – הרבה יותר מאשר בימי שישי בדרך כלל. ככל הנראה קשור בעובדה שאלה ימי העלייה לרגל למכה וימים בודדים לפני עיד אל אדחא, חג הקורבן, ויש תשוקה מיוחדת לבקר בני משפחה ולבקר במסגד אל-אקצא.
3 ולעיתים אפילו 4 עמדות פתוחות (מאוד נדיר בימי שישי). עמדות 3,4 מקולקלות, לכן פתחו את 5,6 . הפלסטינים דווקא ברובם מברכים, שמחים ועליזים. כיף לחייך לילדים ולנשים ולקבל מהם חיוכים גדולים בחזרה.
מדי פעם מתאכזבים מספר גברים ונשים כשהם מגלים שהם צעירים מדי (לעבור רק עם תעודת זהות כפי שמותר לבני 55 ומעלה)... חשבו שביום שישי ולצורך התפילה יוכלו לעבור ללא אישור.
המאבטחים עוינים. בניסיון לפנות לאחד מהם כדי לברר למה הוחזרה אישה למרות שהיא נראית באמת מבוגרת, התשובה: "אני לא מדבר איתך, אני מדבר רק עם גורמי בטחון ומשטרה".
גם עם פלסטיני שביקש לדבר איתו הוא סירב לגשת ולדבר, עשה פנטומימה שלמה על כך שהוא לא שומע ולא מדבר ערבית
.
"הי, חזור לכאן!" נשמע פתאום מעמדה אחת. המאבטח רץ ותפס אדם שעבר לתומו. הסתבר שהוא אילם וחירש. היה לו אישור ובסופו של דבר עבר. מפחיד לחשוב מה היה קורה לו ברחוב בלילה אל מול סיור של הצבא, כמו למשל בשועפט.
גם השוטר הבכיר שמגיע מדי פעם הופיע לקראת סוף המשמרת בליווי שני המאבטחים ודרש שנעמוד בחוץ. בכל זאת הערתי לו: "אני לא מתכוונת להתווכח איתך שוב אבל אתה יודע, וכל מי ששומע אותך עכשיו יודע, שהדברים שאתה אומר אינם נכונים ושמותר לנו להיות כאן. אולי בכל זאת תבדוק עם הממונה עליך, אם יש מישהו כזה.
והתשובה: "בפעם האחרונה שבדקתי איתו הוא אישר שאסור לכן לעמוד בתוך המחסום, בדיוק כמו בכל מחסום אחר, קלנדיה וכו'."